ב"ה מוצאי ש"ק, ג' תשרי תשע"ח | 23.09.17
הרב יוסי שטיינברגר
הרב יוסי שטיינברגר צילום: ישראל ברדוגו
המשגיח היה חב"די, הדג היה מתולע ● שו"ת כשרות

בשבוע האחרון, שיגרו גולשי שטורעם עשרות שאלות בנושאי כשרות. מתוכם, בחר הרב שטיינברגר להתייחס לנושאים נבחרים מתוכם ● האם מוכרחים הכשר מהודר לתבלינים, מדוע מקפידים דווקא על בישול ישראל, האם יש לחשוש לתולעי "אניסאקיס" בדגים, ומה לגבי משגיח חב"די?
הרב יוסי שטיינברגר
מומחה הכשרות, הרב יוסי שטיינברגר, חוזר. אחרי הפוגה בת שנה מפרסם הרב שטיינברגר בשטורעם כמה פעמים בחודש טור מיוחד בענייני כשרות, ובו יתייחס לשורה ארוכה של נושאים מעשיים.

בשבוע האחרון, שיגרו גולשי שטורעם עשרות שאלות בנושאי כשרות. מתוכם, בחר הרב שטיינברגר להתייחס לנושאים נבחרים מתוכם. מועד השאלות הבא, יפורסם בקרוב.

להלן השו"ת המלא:

ישנה מסעדה בהכשר בד"ץ... [שם הבד"צ שמור במערכת] בשיחה עם המשגיח הוא אמר (וגם מביקור במטבח ראינו) שהמוצרים הם בהכשרים מהודרים מאד, אילו בעיות יכולות להיות (או אפשר לברר) במסעדה כזו? (יש שם משגיח תמיד)

תשובה: א] משגיח צמוד אינו בהכרח ראיה לכשרות בית אוכל, שכן המשגיח מקבל הוראות מהרב החותם על התעודה ואינו קובע בעצמו את הנהלים, ובאם חומרי הגלם אינם מהודרים, או שהוראותיו של הרב אינן מחמירות, מה תועיל נוכחותו הצמודה של משגיח מטעמו. ב] אתה כותב כי מצאת במטבח מוצרים ב"הכשרים מהודרים מאד"... ישנם בדצי"ם שבהשגחתם מאפיות לחם ופיתות, שבהם החרקים והתולעים מרגישים בהם 'בבית', סביר להניח שבד"צים כגון אלו הנותנים הכשר למסעדה זו, יאשרו להכניס אליה מאפים ממאפיות אלו שתחת השגחתם. כמו"כ אמנם הם מצהירים שהם מקפידים על אפיית ישראל, אך בחלק מהעסקים בהשגחתם, הגוי מדליק את האש.

האם יש צורך בתבלינים להקפיד על בד"צ או הרב לנדא, או שאפשר לקנות מחנות תבלינים בבדצי"ם פחות מהודרים.

תשובה: ישנם תבלינים שאינם זקוקים להכשר מהודר שכן אינם גדלים בארץ ישראל, ולא חלים עליהם המצוות התלויות בארץ. אך ישנם תבלינים כגון פפריקה מתוקה וחריפה, ועוד, הגדלים בישראל וחלים עליהם מצוות התלויות בארץ כמו תרומות ומעשרות ואיסורי שביעית.

בין התבלינים הגדלים בחו"ל שאינם זקוקים לכשרות, ניתן למנות: פלפל אנגלי שלם, פלפל שחור שלם, קימל שלם, גרגירי כוסברה שלמים, לימון פרסי מיובש, ועוד, כשהדגש הוא כשהם במצבם הטבעי שלמים ושאינם טחונים או מעובדים.

כשאני בודקת את הביצים, פעמים רבות אינני יודעת להבחין האם הצבע האדום בביצה הוא דם או צבע שנזל מהחותמת המוטבעת על הביצה.

א. איך מבחינים? ב. אני מציעה הצעה פשוטה שיחליפו את החותמת לצבע ירוק או כחול.

תשובה: בעבר נאמר לי כי רק הצבע בגוון האדום המוכר לנו מאושר על פי התקן לשימוש במזון. אני מאמין שבעזרת לחץ צרכני, יוכלו לפתח צבע בעל גוון שאינו אדום, שיהיה מאושר לפי התקן לשימוש במזון.

האם יש עניין להחמיר שיהי' בישול ישראל דוקא או לא? ומה עם CORN CHIPS - שמעתי שכולם לא מקפידים.

תשובה: א] ברור שיש להקפיד על בישול ישראל. ב] יש הטוענים כי חטיף הצ'יפס אינו נחשב כמאכל מבושל אלא כ "חטיף" ואינו בגדר איסור בישולי נכרי, אך הבד"צים הרציניים מחמירים גם בחטיפים ומצריכים בהם בישול ישראל. בחטיפי צ'יפס מסוגים מסוימים קיימות גם בעיות של תמציות טעם וריח. כמו כן, קיים חטיף צ'יפס חלבי שאינו 'חלב ישראל'.

עצוב לראות יהודים המוכנים לשלם על עופות מחיר מופקע, ולו בכדי לצאת ידי חובת כל החומרות, אך מאידך גיסא מקלים ראש ומנשנשים חטיפים שאינם צורך 'אוכל נפש'...

האם יש לחשוש מתולעים האניסאקיס בדגים כפי שפורסם? ועל איזה גופי כשרות אפשר לסמוך בנושא הדגים?

תשובה: תולעי אניסאקיס קיימים ב: סול, סלמון, בקלה, הערינג, הליבוט, ועוד. הבעיה שעדיין לא הוכרעה מחלוקת בין פוסקי זמננו האם תולעים אלו אסורים באכילה, או שהם התולעים שעליהם אומרת הגמרא שהם מותרים באכילה כיוון שגדלו בבשר הדג ולא פירשו ממנו. לכן קשה לומר על מי ניתן לסמוך.

העיקרון המנחה את וועדי הכשרות הטובים הוא כי סלמון וסול תוצרת סין – נגוע באניסאקיס. ואילו סלמון המיובא מצ'ילה או נורבגיה נקי מתולעי האניסאקיס [אך עלול להיות נגוע בתולעת חיצונית שעל העור ולכן יש לקשקשו או להסירו] וסול המיובא מהולנד נקי מאניסאקיס. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לסמוך על ארץ המוצא לפי הכיתוב המופיע על התווית.

דג מלוח מסוג הערינג נמצא לאחרונה נגוע מאד בתולעי האניסאקיס, גם זה הנתון להשגחת הבדצי"ם המהודרים ביותר.

לאחרונה מפרסמים בעיתונים שונים, אולמות שונים בכשרות מהודרת. כי להם משגיח חבד"י חב"ד. האם ניתן לערוך אירוע חבד"י במקום, והאם ניתן לסעוד במקום.

תשובה: גם אני משגיח חבד"י ובעבר השגחתי בעסקים, שלא הייתי שותה בהם כוס תה... שכן אין זה המשגיח הקובע את הנהלים אלא הרב החתום על התעודה. בביקורי השבוע באולם כגון זה שבשאלתך, היה אמנם הבשר בהכשר חבד"י, אך הסלמון שמוגש בו היה מתולע באניסרקיס, והמשגיח כלל לא ידע שקיימת בעיה כזו. הירקות בהכשר שאינו מקובל עלינו, וירק העלים היה מחברה אשר ברשימות הרה"ר לישראל הוגדרה כסוג ג'.


כ' בסיון תש"ע