ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשפ" | 06.12.19
תמונת אדה"ז באדיבות הוצאת תפארת. תמונת שער הנצחון בפאריז, צילום: ישראל ברדוגו
תמונת אדה"ז באדיבות הוצאת תפארת. תמונת שער הנצחון בפאריז, צילום: ישראל ברדוגו
כיצד נודע 'מארש נפוליאון'?

במלאות י"ד שנים לשיחתו של הרבי בנושא "צרפת - פרצת", מידי יום נעלה קטע מיוחד מתוך סקירה על תולדות חב"ד בצרפת (היו ימים)
שמואל לובעצקי

השבוע, פרשת וישב, ימלאו י"ד שנים לשיחתו הידועה של כ"ק אדמו"ר זי"ע בנושא "צרפת - פרצת". במהלך השבוע הקרוב, מידי יום, נביא כאן פרק מיוחד מתוך תדפיס "האדרת והאמונה לחי עולמים", שיצאה לאור על ידי ר' שמואל לובעצקי, כתשורה לחתונתו של גבריאל אלבז, באלול תשס"ה.

הפרק הראשון: יחסם של כ"ק אדמו"ר הזקן וכ"ק אדמו"ר האמצעי למדינת צרפת, צרפת "קליפה קשה" בתקופת אדמו"ר הזקן, לוחם כנגדה ומתחיל בירורה ע"י ניצול ניגון ה"מארש" לקדושה.

פאריז, בירת צרפת, הנקראת בלשון האומות: "עיר האורות", אין כמותה עיר של צללים, היתה מאז ומעולם מרכזה ובירתה של התרבות החופשית שהשתלטה על העולם וחדרה גם, לדאבוננו, לחלקים גדולים מעם ישראל.

כ"ק אדמו"ר הזקן בזמנו כבר ניהל מלחמת-חרמה רוחנית בנפוליאון – מושלה של מדינת צרפת – אותה ראה כ"קליפה" קשה, עקב רוח ההתפקרות והכפירה שהביא לעם, עד כדי כך אשר כ"ק אדמו"ר הזקן אמר אשר איננו רוצה אפילו להסתכל באותיות צרפתיות .

כ"ק אדמו"ר הזקן החשיב את נפוליאון כמכשף , כאשר נפוליאון רצה לעשות הסנהדרין אמר אז כ"ק אדמו"ר הזקן אשר נפוליאון רוצה להשתמש בטומאה גם בכוחות הקדושה.

הי' זה כבר בשנת תקע"ב ובין מדינת רוסיא וצרפת פורצת מלחמה עקובה מדם, באותו זמן התקיים ויכוח סוער בין תלמידי הרב המגיד ממעזריטש, כאשר צדדי הויכוח הם: האם להתפלל עבור שלומה וניצחונה של מדינת רוסיא, או להתפלל עבור ניצחונו של – נפוליאון – מדינת צרפת.

אדמו"ר הזקן מצדד למען שלומה ונצחונה של מדינת רוסיא, וטעמו ונימוקו עמו כפי שכתב בא' ממכתביו : "באם שינוצח ב"פ [=בונפארט (שם משפחתו של נפוליאון)] יורם קרן ישראל ויורבה העושר מישראל אבל יתפרדו וינתקו לבם של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינוצח א' [=אלכסנדר (מלך רוסיא)] יושפל קרן ישראל, ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתקשרו ויתחברו לבן של ישראל לאביהם שבשמים".

את השקפתו של אדמו"ר הזקן על מדינת צרפת והעומד בראשה – נפוליאון, אפשר לראותה מהמכתב אשר כתבו כ"ק אדמו"ר האמצעי – בנו של האדמו"ר הזקן – מיד לאחרי הסתלקות אביו – בכ"ד טבת תקע"ג – וכך כותב הוא : "כי תכלית שנאה שנאתיו כי הוא הוא השטן המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב, כי הוא תוקף הקליפה והדין הקשה היפך החסד והטוב רק מות ורע וכל חיותו לפעול רע".

באותה עת בחר אדמו"ר הזקן בהחסיד ר' משה מייזליש אשר הי' מלומד ומדבר בשפות אשכנז, רוסית, פולנית וצרפתית, להתחבר אל פקידי הצרפתים עד שיקבלו אותו במשרה, וכל אשר ידע יודיע בסוד גמור לפקידי חיל רוסי'.

כעבור משך זמן קצר מצא החסיד ר' משה מייזליש חן בעיני הפקידים הראשיים – הצרפתים – וידע כל סודותיהם. וכך הציל ר' משה את אוצר מכשירי המלחמה בוילנה שלא יחרב – כמו שנחרב אוצר מכשירי המלחמה בשווינציאן – עי"ז שגילה לפקידי האוצר להציב משמרת נכונה, ואלה שרצו להצית את בית האוצר נתפסו בכף.

פעם ישבו פקידי הנהלת הצבא הצרפתי והתווכחו באופן הילוך הצבא, באותה אסיפה השתתף גם החסיד ר' משה הנ"ל, פתאום נפתחה הדלת בכח רב, ואז נראו פני נפוליון עצמו שנכנס במרוצה ודיבר בפנים זועפות ובקול רעם ורוגז, ולפתע שאל "ומי הוא האיש הנכרי – כשהוא מראה על ר' משה – העומד פה" ויתקרב אליו ויאמר בצרפתית "אתה מרגל רוסי" ויניח ידו על ליבו להרגיש אם לבו מתרגש כנתפס בכף, ואז מספר ר' משה עמדה לי האל"ף של חסידות להינצל ממות, ובשפה ברורה ענה שמעלת פקידי הקיסר הצרפתי לקחוהו למליץ באשר הנהו בקי בלשונות הדרושות למשרת כהונתם .

כמו"כ באותה עת שימש רבי משה בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן – אשר ידע את השפה הצרפתית על בורי' למרגל עבור טובת צבא רוסי'.

במשך המלחמה לא רצה כ"ק אדמו"ר הזקן לעזוב את ליאדי, כדי שלא יפול רוחם של יהודי רוסי' הלבנה, אולם כאשר התקרבו חיל נפוליון נאלץ כ"ק אדמו"ר הזקן ביחד עם בני ביתו וחסידיו לעזוב את ליאדי. ובמוצאי שבת פרשת ויצא י' כסלו בישר כ"ק אדמו"ר הזקן אשר בשבוע זו תהי' מפלתו של נפוליון במסוקבה . והבטיח כ"ק אדמו"ר הזקן (לאדמו"ר האמצעי) עד כדי שבועה , אשר רוסי' תנצח במלחמה.

ועד שבדרך הטבע, כתוצאה מבריחה ונידודים אלו , אירעה אחר כך הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכפר פיענא בכ"ד טבת.

כך נראית מדינת צרפת בימים אלו בעיני כ"ק רבותינו נשיאינו, אמנם גם אז כבר הורגש התחלת בירורה של מדינת צרפת כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן מעלה את ניגון המארש (=שיר לכת) של נפוליאון – איתו עברו הצרפתים את הגבול של מדינת רוסיא, וכך מספר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: "כאשר אדמו"ר הזקן עזב את ליאדי ערב ש"ק מברכים אלול תקע"ב בגלל מלחמת נפליאון, צוה אדמו"ר הזקן אשר יודיעו לו ניגון המארש (=שיר לכת) איתו עברו החיילים הצרפתים את גבול רוסי', כאשר הביאו וניגנו את הניגון לפני אדמו"ר הזקן, אמר אשר זהו ניגון של נצחון, ונכנס בדביקות גדולה, ואמר אשר סוף כל סוף יהי' דידן נצח!"

עד אשר ברגעים הכי קדושים ויקרים מכל השנה בעת נעילת יום הכיפורים, בחרו רבותינו נשאינו לנגן ניגון זה , וכן הונהג גם בבית מדרשו של כ"ק אדמו"ר.

לכניסה לפרק ב' - כאן התגורר הרבי הרש"ב - לחץ כאן, לכניסה לפרק ג' - התיישבות הרבי והרבנית בצרפת - לחץ כאן, לכניסה לפרק ד' - יסוד הלשכה האירופאית - לחץ כאן,

י"ז בכסלו תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
4
1. אחת ולתמיד
אם אינני טועה, יש אי בהירות בנוגע לניגון עצמו; חלק קוראים בשם זה למארש של מוצאי יום כיפור אצל הרבי, וחלק קוראים כך לשיר 'האדרת והאמונה'.
אולי אחד הקוראים יואיל לעשות סדר בדברים.
י"ז בכסלו תשס"ו
2. מאוד פשוט
המארש שלש נפוליון זה מה ששרים במוצאי יוה"כ אצל חב"ד, וניגון האדרת והאמונה הוא ניגון ההמנון של צרפת שאותו לימד הרבי בשמח"ת תשל"ד ומנגנים אותו על המילים "האדרת והאמונה לחי עולמים"
י"ז בכסלו תשס"ו
3. הערה
יש קלטת של שירי הרבי שיצאה לאור על ידי היכל מנחם דארצות הברית, ובה מקדים לבאר הרב יוסל שי' לפני כל ניגון על תוכנו ומהותו של הניגון.
לפני הניגון 'האדרת והאמונה' הוא מקדים ומביא את תוכן הדברים שהובאו בכתבה דלעיל, ומכאן נוצרה השאלה.
י"ח בכסלו תשס"ו
4. תיקון
ציור אדמוה"ז ולא תמונה
כ' בכסלו תשס"ו