ב"ה יום חמישי, כ"ט תשרי תשע"ה | 23.10.14
שער הספר, לצד תמונות מחיי הרב גרוסמן באירועים חב"דיים
שער הספר, לצד תמונות מחיי הרב גרוסמן באירועים חב"דיים צילום: ארכיון שטורעם
היא חסמה את דרכו של הרבי ודרשה: "ברכה" ● מיוחד

מסכת חיים נפלאה ועשירה של מי ששימש כחצי יובל שנים כראש ישיבת "תומכי תמימים" בלוד, בכפר חב"ד ובמגדל העמק ● חשיפה ראשונה להיסטוריה של המערכות הסוערות שידע הציבור החרדי בארץ ● פרקים מאלפים על תקופת כהונתו כראש ישיבת "תומכי תמימים" ומסכת קשריו עם הרבי ● מתוך ספר חדש על רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, הרואה אור בימים אלו על-ידי נכדו הסופר והמחנך הרב שמואל הניג לרגל המלאות שלש שנים להסתלקותו ביום כ"ג אדר תשס"ז
מערכת שטורעם

אשה חרדית חוסמת את הדרך

האדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש נ"ע ביקר בארץ בקיץ תרפ"ט. הוא רצה להכיר את כל החוגים והעדות ולכן הלך בכל יום להכיר חוג אחר. יום אחד ביקר בבתי הכנסת של מאה שערים, בשטיבלאך של "ישועות יעקב". משם הלך ל"תורה ויראה" וכן הלאה. הוא צעד מוקף במלווים מנכבדי חסידי ירושלים. בעוברו ברחוב חברת ש"ס פתאום לא יכלו להתקדם.

"מה קרה?" שאל הרבי.

"אשה עומדת באמצע הכביש. אשה חרדית צדקת גמורה, עם "שאל" המכסה את הראש והכתפיים, עומדת במרכז הדרך וחוסמת את הדרך". ענו לו.

היתה זו מרת פייגא ליבע גוטפרב. שהיתה ידועה ומפורסמת בכל ירושלים בעיקר בפעולות החסד והצדקה שלה. היא היתה צדקת מן הימים ההם, מן הסוג שאין רואים עוד.

ניגשו אליה ובקשו ממנה שתואיל לפנות את הדרך. "דרך ארץ!" גערו בקול, אבל היא לא ניאותה. ונהיה רעש ומהומה סביבה.

שאל הרבי "מה קורה כאן? מדוע היא חוסמת את הדרך? בודאי היא רוצה משהו, מה היא רוצה?". ניגשו אליה המלווים ושאלו אותה "מה רצונך?"

"אני רוצה ברכה" ענתה. באותו זמן חדרה ההסתדרות לירושלים ואנשיה החלו מקלקלים את בני הנוער. אבא ירושלמי גילה פתאום שבנו הבחור שהלך בדרכים ישרות - התפקר. נעשה מחלל שבת וכדומה.

מרת ליבע רצתה שהרבי יברך אותה שצאצאיה וצאצאי צאצאיה ילכו רק בדרך שהקב"ה רוצה ולא אחרת. אם הרבי יבטיח לה שכך יהיה - מוטב, ואם לא, היא תשכב על הרצפה ולא תיתן להם לעבור.

"היא צודקת" התרגש הרבי. "אני מבטיח לה שכל צאצאיה ילכו בדרכי ישרים".

מאז כבר עברו כשמונים שנה. למרת ליבע גוטפרב נולדו מאז יותר מאלף צאצאים ואין ביניהם אפילו אחד שיצא חלילה לתרבות רעה, כולם הולכים בדרך התורה והמצוות כ"י. היא היתה אמנם ליטאית אבל ידעה מה כוחה של ברכת צדיק. והרבי ידעה שהיא מתכוונת באמת ובתמים רק עם "ערליכקייט" ולכן הבטיח לה נאמנה וההבטחה התקיימה.

הרבנית הצדקנית מרת פייגא ליבע גוטפרב היתה חמותו של הגאון החסיד רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, ועל אדני אמונת חכמים וצדקות מופלגת זו בנה את ביתו.

ההצעה הנכבדה שהגיעה במפתיע

עוד בהיותו אברך צעיר לימים, כבר היה הגאון החסיד רבי ישראל גרוסמן זצ"ל ראש ישיבה במלוא מובן המילה.

היה זה האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין סטולין שהבחין ברוממותו של העילוי עול הימים, ונתן בו את עיניו לטובה. הוא הכיר היטב בכוחו הגדול בתורה, וראה בחזונו שעתיד הוא להאיר את עיני ישראל בגאונותו העצומה. אי לכך, בראשית שנת תש"ט מינה את רבי ישראל גרוסמן לעמוד בראשות הישיבה הקדושה דחסידי קרלין סטולין "בית אהרן וישראל" בירושלים, כאשר הוא אברך צעיר לימים בן עשרים ושבע שנים בלבד. זאת כאשר בירושלים היו את האריות המופלאים של הדור ההוא.

לאחר כעשר שנים ששימש כראש ישיבת קרלין בירושלים, התבקש לשמש כראש ישיבת "תומכי תמימים" בלוד. ההצעה הגיעה בשנת תשי"ח במהלך חופשת הבראה לכל ראשי הישיבות בארץ, שהתקיימה בבניין "ועד הישיבות" בקריית צאנז נתניה.

המארגנים הקצו חדר אחד לכל שני ראשי ישיבות, וכך נפל בחלקו של רבי ישראל לשהות בחדר אחד עם בעל ה"ברכת שמעון", הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון - חתנו של הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד גאב"ד טשעבין. אותה עת שימש הגרב"ש שניאורסון כראש ישיבת "תומכי תמימים המרכזית" בלוד.

במהלך היום סח הגאון רבי ברוך שמעון את דאגתו בפני רבי ישראל. הוא סיפר כי חותנו גאב"ד טשעבין עומד להקים ישיבה בירושלים בשם "כוכב מיעקב" ומעוניין בכל לבו שהוא – חתנו ישמש בה כראש הישיבה, אך בשל תפקידו כראש ישיבת "תומכי תמימים", נבצר ממנו ליטול על עצמו את התפקיד, עד אשר ימצא מחליף ראוי למלא את מקומו בישיבת חב"ד.

מהכא להתם, החל רבי ברוך שמעון שניאורסון להפציר ברבי ישראל ליטול על עצמו את התפקיד ולכהן במקומו כראש הישיבה בלוד. רבי ישראל השיב שישקול את ההצעה.

באותו יום נסע רבי ברוך שמעון שניאורסון לכפר חב"ד להציע את ההצעה, לאחר מכן הוזמן רבי ישראל למסור כללי בישיבה, למשמע השיעור הגיבו חברי ההנהלה בהתלהבות גדולה, ולאחר שקיבלו את ברכתו של האדמו"ר מליובאוויטש, נטל רבי ישראל על עצמו את התפקיד והחזיק בו במשך למעלה מעשרים וחמש שנים.

אנחנו אוהבים חסיד אמיתי!

בעת שהגיעה המשלחת להציע לו לשמש כראש ישיבת ליובאוויטש, חש רבי ישראל אי נוחות מסוימת ללמד בישיבה חב"די כאשר הוא עצמו משתייך לחסידות אחרת. הוא פנה אל המשפיע הגה"ח רבי אברהם דרייזין (מאיור) ושטח בפניו את תחושותיו. רבי אברהם השיב לו במעשה שהתרחש בזמן הרבי הרש"ב מליובאוויטש:

"כאחד מראשי ישיבת "תומכי תמימים" כיהן יהודי חשוב מחסידי קוידינוב. בהגיע ערב ראש השנה, כאשר מאות עגלות מלאות חסידים נסעו לעבר ליובאוויטש לעשות את ימי החג הקדוש במחיצת הרבי, בלטה מאוד עגלתו של ראש הישיבה דנן שיצא מהעיר לכיוון רבו בקוידינוב... היו בחורים שהדבר חרה להם מאד והם התלוננו על כך בפני האדמו"ר הרש"ב. תשובתו של הרבי היתה חד משמעית: 'אנחנו אוהבים חסיד אמיתי ולא שמאטע! (סמרטוט). הוא חסיד קוידינוב, שייסע לרבו. איזו צורה היתה לכך אם היה נשאר כאן רק בגלל משרתו'!"

"ובכן", סיים רבי אברהם, "אותו מסר תקף גם לגביך"...

בתקופת כהונתו כראש ישיבת "תומכי תמימים" בלוד ומאוחר יותר בכפר חב"ד, השקיע את כל כוחו ומרצו בהרבצת התורה, במסירת השיעורים בעמקות גדולה בביאור שיטות הראשונים והאחרונים על פי דרכו בשיטת הלימוד הייחודית. כל אותה תקופה לא חס כלל על כוחותיו והשקיע את כל מאמציו מאווייו ותמצית לבו ונפשו בתלמידיו, לגדלם בתורה ולהכניסם בעומק העיון בסוגיות הגמרא בכישרון נפלא.

אך לא רק ראש ישיבה היה. הוא כיהן בפועל הן כראש ישיבה והן כמשגיח רוחני גם יחד, כשהוא משקיע את כל כוחותיו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית, ואכן זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הנהלת הישיבה היתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי.

הרבי מגלה דעתו על התפקיד החדש

תקופה קצרה לאחר כניסתו לתפקיד המרומם כראש הישיבה, קיבל רבי ישראל מכתב מאת האדמו"ר מליובאוויטש, בו הוא מברכו על כניסתו לכהן בקודש, בברכת הצלחה מופלגה בכל ענייני הישיבה להעמיד תלמידים ראויים לשמם, ובנוסף מגלה את שביעות רצונו על כי נעם לו במיוחד לקבל את הידיעות אודות פעולותיו עם תלמידי הישיבה.

וזה לשון מכתבו:

ב"ה, ה' תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל מדות וכו'

מו"ה ישראל שי'

שלום וברכה!

בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת"ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובייחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו, וז"ע נתקבל ג"כ מכתב כת"ר מעש"ק.

ובעת רצון מתאים להבקשה אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להצלחה מופלגה בכל עניני הישיבה. ובנקודה התיכונה והפנימית להעמיד תלמידים ראוים לשמם תמים [להעיר מערכין ל"א, א, תמימה רבי אומר כו' ובפה"מ. ומזהר חלק ג' קסג, ב]. ביחד עם סגל הר"מ והר"י והמשפיעים דישיבה קדושה זו.

- - - ובימים אלו שלפני ימי חג הגאולה, י"ב וי"ג תמוז, גאולת מנהל הישיבה כ"ק מו"ח אדמו"ר, והרי גופא בתר רישא אזיל, הנה יהי רצון שיגאל כאו"א מאתנו בתכ"י מכל הדברים המבלבלים, ובנצחון גלוי עליהם כמו שהי' בימים ההם לפני ל"א שנה, ומתוך הרחבת הדעת יגבירו חיילים בכל אותם הענינים עליהם מסר נפשו בעל השמחה, ולכל לראש בהעמדת תלמידים יראי ה' ולומדים תורתו תמימה (הנגלה והפנימית) ומקיימי מצותיו בהידור.

בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור ולבשו"ט בזה.

מנחם מענדל שניאורסאהן


י"ח באדר תש"ע