ב"ה יום שני, ד' כסלו תשע"ט | 12.11.18
מצבת פרופ' שניאורסון
מצבת פרופ' שניאורסון צילום: ארכיון שטורעם
הפרופסור לבית-שניאורסון ● מיוחד לשטורעם

פרופסור יהושע פישל שניאורסון, בן נין של כ"ק ה"צמח צדק", היה סופר בחסד עליון, פסיכולוג, נצר לבית רבי ומקורב לרבותינו נשיאנו ● הרבי הריי"ץ עליו: "החכם הנודע לשם תהלה ותפארת" "העונג לדבר ביחד" ● הרבי עליו: "איש חכם ונבון" ● השבוע יצאה המהדורה החדשה של ספרו, "סיפורי התגלות חסידים", וזו ההזדמנות לעמוד מעט על תולדותיו של האיש, וקשריו עם רבותינו נשיאנו ● התגלות חסידית, מיוחד לשטורעם
הרב ברוך שלום קליין

ר' פישל שניאורסון ניחן בנשמה חסידית, ובהבנה דקה מן דקה בניואנסים של החסידות. הוא ידע להביע רגשות חסידיים, ולחדור אל נפשה של תורת החסידות כחסיד מן השורה, אולי אפילו יותר מכך.

ר' פישל גדל בבית חב"די. אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.

השבוע יצאה מהדורה חדשה של ספרו "סיפורי חסידים", עם צאת המהדורה החדשה, נסקור בזה מקצת מן המקצת מדמותו הרבגונית והמעניינת של פרופסור שניאורסון, וננסה לעמוד – ולו במקצת – על טיב קשריו עם רבותינו הקדושים.

הפרופסור ר' יהושע פישל שניאורסאהן נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו, הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, רבה של רעפקא, סטארדוב ושל הומיל, בן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי שלום-בער שניאורסאהן, וממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע.

ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של תורה, חסידות, אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו בחסידות עשתה לה שם דבר. יושרו עשה לו שם בקרב כל הסביבה. היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק אדמו"ר הרש"ב זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.

ר' פישל שניאורסון, נתגדל בילדותו בבית סבו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ינק ממבועי החסידות. "העונג לדבר יותר ביחד"התכתבות מענינית ועניפה היתה בינו לבין כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, במהלך השנים, כאשר מתוכה עולה כי פגישות שונות ומרתקות היו ביניהם. בקיץ תרצ"ג אנו קוראים: "מאז בואי הביתה צלחה הנני מושפע מאותם הרגשות הנעימים אשר השפיע עלי ההתועדות עם כבוד ידידי בברלין ובפריז. ומזמן לזמן הנני מהרהר באותם הדברים- דברי נועם תורת החסידות – 'ארום' חסידות כסגנון ש"ב ידידי – אשר דיברנו בכל פעם התראותינו, ומפעם לפעם מתגבר אצלי אותו הרעיון דבר פרסום רעיונות החסידות... בין אנשי מדע"וכך כותב לו הרבי בשנת תרצ"ד: "...אפשר הי' בא למרינבענד, ששם יהי' אצל שנינו העת חפשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" (ד' שב).

ידועים, בין החסידים, כמה ביטויים שנשמעו מפי ר' פישל אודות הפלאת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, לאחר פגישתם. כמו למשל: פעם סיפר ר' פישל שלשאלתו את הרבי כמה זמן בכוחו של הרבי לחשוב אודות נקודה אחת ברציפות השיב הרבי: "ארבעים ושמונה שעות". ועוד.

סיפור מעניין אודות תפיסתו והתעמקותו הנפשית בתורת החסידות יש ללמוד מתוך הסיפור הבא: מספר הרב עזריאל-זעליג סלונים: "בקיץ תרצ"ד נסעתי מאה"ק להסתופף אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וכתמיד הוזמנתי לסעודת ש"ק לשלחן הרבי.

באותה הפעם השתתף בסעודה גם הסופר הפרופ' פישל שניאורסאהן (בנו של הרב רש"ז מהאמיל, נכד הצ"צ), ופרופ' ש"ס בקש מהרבי שיספר משהו אודות אדמו"ר האמצעי.

תחילה ביטל הרבי בקשה זו במחי יד, אך בהמשך הסעודה סיפר כי פעם רצה רבנו לכתוב דא"ח, ביקש את המקהלה שלו לפתוח בשירה והוא עצמו ישב לשולחן כשפניו מוסבות אל הקיר ולשירת המקהלה כתב חסידות ב"עריבות נעימות ומתיקות.

פרופ' ש"ס התפעל במאד מספור זה, וכשפגשתיו כעבור שנתים בירושלים, סיפר כי כתב מאמר ארוך סביב מעשה זה."(מגדל עוז עמ' קפ"ט-ק"צ). פותח שערים בחיי הנפשיש לשים לב לניסוחים של הרבי הריי"ץ אליו - אודותיו: "....כבוד ידידי בכשרונותיו המצויינים-יברכהו השם-ובמתק לשונו, בסגנון נעלה פותח שערי היכל המדע בחיי הנפש גם לפני אדם בינוני.." (אג"ק הריי"צ אגרת תשל"ז)ועוד "הנני שומע ת"ל פ"ש מאתו ע"י בנותי וחתני יחיו, ונעימה לי במאוד ההתקרבות, וזה לא כבר כתבו לי ברגשי שמחה והתפעלות מנועם הנאום אשר נאם.. ואשר עשה רושם נעלה על כל השומעים, ושמחתי על זה ..." והנני בזה לבקש את כבוד [ש]אר ב[שרי] היקר והחביב אשר יואיל נא לעמוד בראש אגודה זו ולהשתמש בכשרונותיו המצוינים אשר חוננו השי"ת-יברכהו השם- למלאות את תעודות בתור גזע משפחתינו אשר זכות אבות מסייעו, ולא אפונה כי לרגלי עדינות לבבו ימצא עונג רב למלאות תשוקת הכוספים לדבר ד', ואני תפילה כי יקוים היעוד ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

שני מכתבי תוכן בתורת החסידות המלאים ביטויים מיוחדים, נדפסו באגרות הקודש. האחד עוסק כלשון כ"ק הרבי במפתח האגרות: "ב' נפשות, ידיעה והרגש" תוכן המכ' בקצרה הוא: ההפרש שיש בין הנפש החיונית לאלוקית היינו שאת הנפש החיונית יודעים מתוך פעולתה בחיות להחיות. ואת האלוקית רק מרגישים. בהקשר למעלת תורת החסידות שעל ידה אפשר לקבל מעט ידיעה גם בנפש האלוקית.

כותב הרבי: "החסידות נותנת האפשרות לכל אדם לכנוס בשערי הידיעה וההשגה בחכמה האלוקית....תורת החסידות בונה גשר או עושה רפסודת לשוט בהם עד יגיע גם לשכל האנושי".

אף המכתב השני מבאר מעלת תורת החסידות בהיותה 'אור פנימי' שעל ידו האדם מגיע להכרה "שהכל הוא אלקות".

על האמונה של ר' פישל במשמעותו של 'רבי' יש ללמוד מסיפור הבא מתוך - "תולדות האדמו"ר מנובומינסק" (מרביצי תורה מעולם החסידות, עמוד ק"צ).

"...כשמלאו לבעל "תפארת אי"ש חמישים ושמונה שנים.. קרב ובא יומו אחרי שתכפו ובאו עליו חלאים קשים... גם עבודת שמים שלו, למעלה מהכוחות, סיכנה למראית עין את בריאותו. פעם נקרא איליו סגל רופאים לבדוק את מצבו. שלושה מהם איבחנו שסובל מפעילות ריגשית מאומצת והמליצו שיחדל מזה. רק הרבעי, פרו' פישל שניאורסון ע"ה, העריך את מצבו באופן אחר, והסביר לעמיתיו, כי הצדיק חי וניזון בעיקר מכוחות רוחניים, מתורה ומתפילה, מחדוות מצווה וכיוצא, דבר שהוא בלתי מובן לחלוטין לאיש מן הצד...".

הרבי כותב לר' פישללהשלמת התמונה, מובא בזה מכתב הרבי המופיע באופן מלא לראשונה בספר החדש שיצא לאור, ובו שבח לצד ביקורת מענינת הנותנת אור על כמה חשוב בסיפור החסידי הדיוק המירבי. לצד הפירוט והחלק הנפשי של מספר הסיפור. האגרת נדפסה בחלקה באגרות קודש, והושלמה על-פי צילום האגרת המקורית.

חלק מהמכתב מובא בזה: "ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ ובעל מידות וכו' וכו'מוהר"ר פישל שי' המכונה פרופסור שניאורסון. שלום וברכה! הפתעה נעימה הייתה לי קבלת מכתבו מכ"ד אייר עם המוסגר בו. וכבקשתו שלוח לו התניא פורמט כיס ההוצאה האחרונה. בקוראי הסיפור המוסגר במכתבו וכן ספרו התגלות חסידים, הנה לאחר בקשת סליחתו, אבוא בהערה, אשר – בכל העתקה, אם ללשון אחרת ועאכו"כ מכלי לכלי, היינו האותיות ששמעון, לאותן של המספר, הנה נוסף ע"ז שאי אפשר שלא יהיו בההעתקה, רושמי תפיסת המעתיק, ועל פי רוב לא רק רושמים אלא גם פירוש וביאור - הרי בהעתקה אי אפשר למצות את הפנים המרובות (וכידוע פתגם רז"ל "מ"ט פנים לתורה ע' פנים לתורה וכו'"), אשר בהתורה, הסיפור, או הפתגם המקורי, ואף שלפעמים הכוונה היא למסור הדבר בביאורו, או עכ"פ בפירושו - הרי אפשר לשני הענינים גם יחד, ע"י שמביאים הענין כצורתו - כפי ששמעו המקבל הראשון - ונוסף לזה הפירוש או הביאור, ובאופן כזה הרי הא והא איתנהו.

ועאכו"כ שכל הנ"ל מקומו ביתר שאת בנוגע לתורות הנשיאים הק', ולהסיפורים אודותם, כיון שמלבד התורות שנרשמו בביכלאך, רק אצל שרירי ויחידי סגולה נשמרו הדברים כצורתם.ישנם אנשים שאין בכוחם לקלוט ולמסור אח"כ ענין כמו שהוא מבלי שיעבור ע"י הפריזמה של נפשם, ודוקא - בהשתמש בהטרמינולוגיה של חסידות - באופן התלבשות גמורה ולא בדרך מעביר. אלא שכמדומה לי בהכירי אותו - שבאם ירצה באמת יוכל להראות גם "קונץ" זה למסור דברים כצורתם. וזכות הרבים תלוי בו – ואם שורותי אלה תסייענה בזה – והיה זה שכרי.בכבוד ובברכה...מ. שניאורסאהן."

"מכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי".באותה שנה כותב הרבי לר' אברהם פריז ע"ה, אודות בעי'ה רפואית כל שהיא, שהייתה במשפחתו של ר' אברהם. וזה לשון הרבי : "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה אברהם שי'...ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי". יחודיותו של סיפורי חסידיםכשקוראים בספר זה שלפנינו, מבחינים, שנשתמרה בסיפורים השפה החסידית המיוחדת של דורות עברו, הכוללת בתוכה – אמונה ספוגה מחד, ומאידך חוש הבחנה, להבחין בין היחוד שעבודת השי"ת טהורה ממעמקי הלב של החסיד, לעומת מי שאור החסידות עדיין לא זרח עליו.

בספר שלושה מדורים: התגלות שברוממות חלק זה, שהוא החלק המרכזי בספר, מספר - כדברי המחבר - את סיפורי "גילוי האור הפנימי אצל אדם פשוט, שמתוכו וממעמקיו נתעלה והיה על-פי דרכו לאדם העליון" ● התגלות שבנחמה. צרור סיפורים של אמונה ונחמה אחרי צרות שעברו על עם ישראל. איש מפי איש. מדור שראוי לתשומת לב מיוחדת. אלו סיפורים ששמע ר' פישל מאביו איש מפי איש על רבותינו נשאינו. המחבר סוקר תחילה את "רוח הסיפורים החבדיים".

כ"ז בתשרי תש"ע
 
 
הגב לכתבה

תגובות
38
1. אז "גראביצר" הפך לדמות חיובית?!
חרף ספרו בו מבקר את חב"ד, ומסביר שירד מדרך התורה בגלל חב"ד????
כ"ז בתשרי תש"ע
2. ספר נהדר
ר' פישל היה כל ימיו שומר מצות ואוהב גדול לחסידות חב"ד.
ואחר חיים גרביצר פירסם כמה וכמה ספרים אוהדים.
למבנים בלבד ספר עמוק ויפה
כ"ז בתשרי תש"ע
3. ל-1 אחרי מות קדושים
ככה דרכו של עולם לאחר שהגוף מתגלגל כמה עשרות שנים באדמה דמותו של האדם הופכת לזכה וטהורה וחיובית.

בטוחני שבעל הגראביצר יכול לתת על כך משא מאלפת בהסברת הדבר, הבעיה היא שכרגע העיסוק הוא באותו גראביצר עצמו שהוא לפי המצבה שוכן עפר עשרות שנים
כ"ז בתשרי תש"ע
4. ל - 1 למה חיים גראביצר נגד חב"ד?
הספר בהחלט משקף את הלך הרוח של החסידים בזמנו. חוץ מקצת שטויות הספר די טוב...

<אומרים בשם אחד החסידים: אוי למי שקורא את חיים גרביצר ואוי למי שלא קורא את זה...>
כ"ז בתשרי תש"ע
5. ביאליק ושלום עליכם, קראתם?
הם ברמה יותר גבוהה

הם היו בחורי ישיבה יותר שנים ממנו

הם נהיו כופרים יותר ממנו

והם גם כותבים ברמה ספרותית פי כמה ממנו.
כ"ז בתשרי תש"ע
6. התחמקות מוחלטת
למה בפירוט אודות ספריו לא מופיע ה.. ספר בה' הידיעה "חיים גרביצאר" הלא מנתח הוא באיזמל דק את כל שכבות היהדות החרדית על כל מעלותיה ומגרעותיה, ובעומק נוסח המאה הקודמת
כ"ז בתשרי תש"ע
7. פישל שניאורסאן
זה שכמה בני הנעורים בווארשא מבית האדמורי''ם ירדו מדרך החסידות והשכילו הי' מכוחו [כך שמעתי מפרופ' השל וגם הוא בתוכם]
כ"ז בתשרי תש"ע
8. למי יש עניין בספריו של יורד מהדרך?
למה המו"ל מסתתר בשם מכון כפלים, ואין לו טלפון או כתובת?
כ"ז בתשרי תש"ע
9. חבל
חבל שכל אדם קצת שונה בכובעו ואיש קצת עמוק כבר מוגד כ-יורד מהדרך?

די לנו מהולכי בתלם שאין להם ולשו"ע שום דבר. חוץ מקשרים טובים וכמה מילים חריפות ששמעו בההתועדיות ובזה הרי הם חבדניקים "מן השורה".
כ"ז בתשרי תש"ע
10. להזכירכם
את גראביצר פרסם ש' בשנות העשרים.

ואת 'התגלות' - בשנות השבעים.

תעשו את החשבון בעצמכם.
כ"ז בתשרי תש"ע
11. ההבדל בין ביאליק לשניאורסון
שהוא דתי - והם לא

שהוא חב"דניק בנפשו - והם לא

שהוא כותב ב"חסידית" - והם ב"ישראלית"
כ"ז בתשרי תש"ע
12. ל7
אתה מקשקש. השל לא ירד בגלל שניאורסון, אלא בגלל אחיו, יצחק.

---

אל תדבהר בשם השל ז"ל, כדי שנאמין לך עליך דבר ראשון להזדהות

---
כ"ז בתשרי תש"ע
13. ל8
יש עניין לאדם "בעל נפש" (בניגוד, כנרה, אליך)

והוכחה שאפי' לא לא קראת הנספר - שמכון כפליים מזדהה עם כתובת!
כ"ז בתשרי תש"ע
14. הרב ברוך שלום קליין
מי זה?
כ"ז בתשרי תש"ע
15. האם בשטורעם גלושים בעלי ראיה לקוייה
היכן ראה הכותב מ6 "פירוט ספריו"?
כ"ז בתשרי תש"ע
16. "ירד מדרך התורה בגלל חב"ד"
תסתכל בבקשה בסיפורי התגלות חסידיים, מהדורת 1976, בדברי הסיום, ואז כמובן תסביר לנו למה בכל זאת הוא "ירד מהדרך בגלל חב"ד".
כ"ז בתשרי תש"ע
17. יפה מאד
יאיר, התחלת להביא דברים מעניינים.

הרב בש"ק המשך לכתוב כאן, אתה כותב יפה ומעניין!
כ"ז בתשרי תש"ע
18. שניאורסאן
ל12 אולי תזהה את עצמך קודם ונראה אם יש מי לדבר בכלל .
כ"ז בתשרי תש"ע
19. עליך להזדהות
הזדהותי אינה מועילה לגופו של דיון.

עלילךך להזדהות שנדע האם להאמין לשמועותיך
כ"ז בתשרי תש"ע
20. ר חיים שאול ברוק
ר' חיים שאול ברוק לא יכול לסבלו וכשהיה פישל שנאורסון מגיע להתוועדויותיו היה מקנח את אפו בחולצה כדי להרחיק את פישל שניארסון, אך שמעתי שפעם הרבי הקודם אמר לו שלפני ק"ש שעל המיטה הוא חושב על כל חסיד ומה מעשיו וכו'
כ"ז בתשרי תש"ע
21. בקשר שר' ח"ש ברוק
אכן היתה כזו עובדה פעם אחת. ופעמים אחרות הוזמן על ידי הרבי הריי"ץ בעצמו להתוועדות.

מעבר לזה- אני מכיר כמה וכמה שלא מעונינים שחסידים שאינם לפי רוחם יופיעו בהתועדויותיהם.....אע"פ שהם משהו משהו..
כ"ז בתשרי תש"ע
22. היכן משיגים?
הרבה זמן לא יצא ספר מעניין כל כך. נראה שבכמה מקומות אזלו הספרים היכן משיגים ספר?
כ"ז בתשרי תש"ע
23. אשתו עבדה הרבה שנים
בביד הרבני בתא ונפטרה בממים יש להם בת יחידה בבת ים בעלה יהודי שומר תורה ומצוות הי, כל בוקר מתפלל בבוקר בקרית בובוב ואחר כך לומד כשעה בחברותא נפטר פתאום בשנה האחרונה
כ"ח בתשרי תש"ע
24. גם אני מכיר צאצאי ר' פישל.
הם יראים ושלמים ומקמיי תומ"צ וצנועים.
כ"ח בתשרי תש"ע
25. דברי תורה שכתבם מין - דינם שריפה!!!
כ"ח בתשרי תש"ע
26. שים לב איזה מילים של שבח שכתבו הרביים על ר'פישל!!!
כ"ח בתשרי תש"ע
27. בספר "פניני הכתר" הביא הרב גוטליב דברים בשם אומרם ר' פישל שניאורסון
כ"ח בתשרי תש"ע
28. גומא אגייר יהודי מיוחד ראה איך מקבלים יהודי שנויי במחלוקת כל גדולי חב"ד בחדר הרבי. וגומא הוא ס"ת שכתבו מאמין
כ"ח בתשרי תש"ע
29. שניאורסון מין?
חולה נפש אתה
כ"ח בתשרי תש"ע
30. לא להאמין
גבירים חילונים מתקבלים בכבוד בחדרו הק' של הרבי,
ואין פרץ ואין צווחה.

וכשזה מגיע לפישל -
ואויואיואיואי!!...
כ"ח בתשרי תש"ע
31. הרב החסיד ר' לייבל זלמנוב מבני ברק
אמר לי שאין שום בעיה בפישל, הוא עוד זוכר אותו.
כ"ח בתשרי תש"ע
32. פישל שניאורסון אדם מטורף מחוצף
אבל הספר מאד יפה אני קונה.
כ"ח בתשרי תש"ע
33. פישל ואדמו"ר הריי"ץ נ"ע
שמעתי בעצמי ממקור מוסמך והוא ר'משה גורארי ז"ל,שפישל היה בא לההתוועדיות של יט כסלו ויב תמוז,והם ידעו שלפישל היה
שעות רבות שלך שיחות נפש עם אדמו"ר הריי"ץ בשנות הפיי"ם עקב הלחץ האטומי שהיה לרבי מכל הפעילות הרבה והמסוכנת של הקמת מוסדות איסוף כספים ,שליחת כספים שליחת חסידים בעלי משפחות לפעילות של סכנת נפשות,אדם זר אי אפשר היה לקחת משום העבודה הסודית והמחתרתית, חסיד אי אפשר היה לקחת,כי אי אפשר שהרבי ישתפך לפני חסיד ולכן הפתרון הטוב ביותר היה פישל שהוא לא זר וגם קרוב משפחה וגם פסיכולוג,והרבי הסכים לכך אבל בתנאי שלפני הכל יבטיח לו בתקיעת כף שלא יספר מאומה לאיש,ולן ל פעם כשהיה בא להתוועדות בתל אביב בשנות היודים היו נותנים לו משקה ואולי יספר משהו אבל לעולם זה לא עזר.פעם אחת אמר להםאני יספר לכם דבר אחד על הרבי על כח הריכוז שלו"שהיה יכול להתרכז בדבר 48 שעות(אולי אמר 24),(ראיתי שצוטט בכתבה),וביאר שאין הכוונה לחשוב על דבר לפתח לפרט להעמיק,אלא ריכוז על נקודה בלי לזוז ממנה .....מה זה בדיוק זה לא
כ"ח בתשרי תש"ע
34. הספר מקסים. כתוב בכתבה שהספר עבר הגהה. הספר פשוט מעניין
כ"ט בתשרי תש"ע
35. ראיתי ונתפעמתי
וכמובן שעדיף על סופרים אחרים וכיו"ב.
ל' בתשרי תש"ע
36. סופר מסוג אחר
סוף סוף שומעים בספר תאורים נפשיים, חסידים, ולא על השלג שירד בחודש תמוז סמוך לבית מדרשו של הבעש"ט, כשל סופרי זמנינו החסידים
ל' בתשרי תש"ע
37. אני זוכר אותו
היה אדם דתי.
אני זוכר כשבה לביקור למאטרעאל ע"י הקונגרס ההוהודי, ורצה לבקור בישיבה, והם עשו כל מיות ועיכובים, אבל התעכש, ואמר, להיות בעיר שיש תומכי תמימים ולא לבקר אי אפשר, ובוא בישיבה לביקור קצר.
והקונרגס כשה הכל שלא יתפרסם הדבר בעיתונות.
ל' בתשרי תש"ע
38. הרב גריגלס
כמדומני אבל לא מאה אחוז
כשהייתי בישיבה במונטריאל בשנות הלמ"דים התיר המשפיע הרב גרינגלס שליט"א (ישלח לו ה' רפואה שלימה וקרובה) לכמה בחורים חסידיים לקרוא את הספר. ואפילו לווה את הספר להם כי לא הי' מצוי באותם ימים.
מה גם שכאן מדובר עח סיפורי חסידים מוגההים
א' בחשוון תש"ע