ב"ה יום חמישי, י"ז כסלו תשפ"א | 03.12.20
המבשר: כתבה נרחבת על העליה החב"דית לארץ

במסגרת שורת כתבות על העליה לארץ ישראל של קהילות שונות, מתפרסמת היום במוסף 'קהילות' כתבה נרחבת על העליה החב"דית לארץ הקודש:
מערכת שטורעם

ובינתיים המשיכו גם העליות האחרות. ביניהן גם העליה החסידית.

כזכור, יצא תחילה אדמו"ר הזקן הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא עם הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטעפסק והרה"ק רבי אברהם מקאליסק, לארץ-ישראל, בעת העליה הגדולה בשנת תקל"ז, אך בהגיעו למאהליב שבפודוליה נשאר שם על-מנת שלא להשאיר את הצאן ללא רועה. אך עדיין העלה את ארץ-ישראל בראש מעייניו ופעל גדולות למען ביסוס היישוב וקבע עם חבריו את קרן "מעות ארץ ישראל" לטובת עניי הארץ, ומאוחר יותר נתמנה לנשיא הקרן.

מסיבות שונות, גבה טורא בין אדה"ז לבין רבי אברהם מקאליסק, והאחרון מינה את רבי מרדכי מלעכוויטש לנשיא מעות ארץ-הקודש ברוסיה. בשל כך, חסידי חב"ד העדיפו לעזוב את טבריה שבהנהגת הר"א מקאליסק לצפת. אדה"ז ייסד את קופת כולל חב"ד בתמיכת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והיה משגר את מעותיו שאסף בין קהל חסידיו לעולים החב"דיים שבצפת.
לאחר הסתלקות אדה"ז, ציוה כ"ק אדמו"ר האמצעי, שיעברו חסידיו לחברון והאדמו"ר עצמו אף קנה את בית-הכנסת העתיק של אברהם אבינו ע"ה לנחלת עולם.

המעבר החל בסביבות שנת תקפ"ב ואליה הגיעו העולים מחסידי חב"ד שהיו מפוזרים בירושלים, צפת וטבריה.

נעשה נסיון של עולים נוספים, שלא מעדת חב"ד, להתיישב בחברון, אך הנסיון לא צלח. בשנת תקפ"ו כבר מנתה עדת חסידי חב"ד כמאה נפש, כפי שכותב אחד העולים האחרונים החסידים: "כהיום לא נשאר פעה"ק מיחידי כולל החסידים אשר היו דרים פה אנשים כי אם שניים, אנחנו הח"מ ועוד זקן אחד בן שמונים נוטה למות, וכל עיקר יישוב אשכנזים פה עה"ק הלא המה תלמידי הגאון הנז"ל , כת החב"ד, כמו מאה נפשות, מלבד העתידים ומוכנים לבוא ממקום חנייתם פעה"ק".

אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בחברון, היה ר' לייב בעל ייסורים, עליו כתוב ב"שערי ירושלים": "תחילת התיישבות האשכנזים היה הרב החסיד המפורסם מו"ה לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא ר' לייבלי מחברון וגם ר' לייב בעל ייסורין. האיש הזה הי' גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים. וציוה לפני מותו שכל מי שיהי' לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו , וכן עושים עד היום". נפטר ביום ט"ו במר חשוון תקצ"ז.

עולה נוסף, שנמנה אף הוא עם ראשוני המתיישבים בחברון, הוא ר' שמעון שמערלינג משקלאב. עליו מסופר, כי אדמו"ר האמצעי שלחו למצוא בארץ הקודש מקום מתאים לחסידי חב"ד.

הוא עלה בערך בשנת תקפ"א ובשנת תקפ"ג יצא בשליחות קודש עם ידידו ר' לייב מבעלזא (אולי הוא ר' לייב בעל ייסורים), לטובת היישוב המתחדש בחברון. בשנת תקפ"ב נמצא חתום על שטר מכירת ד' אמות בחברון. נפטר בין השנים תקצ"ד - תקצ"ט.

ר' משה מייזליש, בעל "שירת משה" על תרי"ג מצוות, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים בכולל חב"ד בחברון. הוא עלה לארץ בשנת תקע"ח לערך מווילנא, שם התקרב לעדת חב"ד ונרדף בשל כך. סביב דמותו נכרכו סיפורים רבי הוד, על ריגול לטובת קיסר רוסיה בעת מלחמת נפוליון, ואף נפגש בשל כך פעמיים עם נפוליון. נפטר ביום כ"ד במנ"א תר"ט.

אישיות נוספת שמהווה את גרעין היסוד של היישוב בחברון, הוא ר' ישראל ב"ר יצחק יפה המדפיס מקאפוסט.

הוא עלה לארץ בשנת תקפ"ג, לאחר שכ"ק אדמו"ר האמצעי עודדו לשם כך ואף הבטיח לו שישלח לו את דברי תורתו בכתי"ק. בשנת תקפ"ז לערך יצא לשליחות לארצות הגולה ונפטר בשנת תקפ"ט. בנו ר' אפרים יפה, היה ממונה כולל חב"ד בחברון ונמצא חתום על מסמכים רבים מאותה תקופה.

בשנת תר"ג לערך, הורה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לכמה מבני משפחתו לעלות לארץ. שלש מנכדותיו עלו אז לחברון עם בני משפחותיהן: א) מרת מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי, עם בעלה ר' יעקב סלונים וכמה צאצאים. ב) מרת שרה רבקה בת ר' משה בן אדמו"ר הזקן עם בעלה ר' נחום יוסף שניאורסאהן וצאצאיהם. ג) אחותה מרת רחל עם בעלה ר' משה צבי פונדמינסקי וצאצאיהם. מנכדי העולים, היו ממונים בכולל חב"ד ומראשי העדה.

ראשון רבני חב"ד בחברון היה רבי שמואל ב"ר מרדכי סג"ל, מו"ץ ראהאטשוב. הוא מכונה בספרים ה'מגיד' של חברון ונפטר בין השנים תר"ט - תרט"ו.

אחריו עלה לרבנות רבי שמעון מנשה חייקין. נולד בשנת תקס"ד ועלה משקלאב בשנת תק"פ לערך. מופיע כאחד מממוני עדת חב"ד ולאחר מכן החל להקרא "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא ייסד בית דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון ועמד בראשו. נפטר זקן ושבע ימים בן צ"ב, ביום כ"ט בסיון תרנ"ג.

בשנת תרמ"ז, כאשר ר' שמעון מנשה חייקין נחלש לעת זקנתו, לקח לו בתור מסייע לרבנות את ר' יהודה לייב שאול ליבין מאוקראינה, ולאחר פטירת הרש"מ חייקין התמנה ר' דובער אפרת, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, לרבה של העיר. הוא שימש ברבנות כתשע שנים ואז עבר לירושלים, ועל מקומו התקבל ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב (שיל"א).

הרב השחור

יהודי חברון חיו תחת חסות השליט העריץ עבדול רחמן. הוא ידוע בשם "הרב השחור", כפי שכינוהו גבאי החלוקה ברשימותיהם, מפני שהיה נוטל נתח נכבד מהדמים שהגיעו ל"כולל חב"ד" כדמי 'לא יחרץ', ומחמת גוון עור פניו הכהה. וכך נכתב בספר "שערי ירושלים": "והיה שם ערבי אחד פניו כשולי קדירה וקראו אותו השחור, והיהודים האומללים נתנו לו כל מבוקשו כי פחדו נפל עליהם וכמה פעמים בז את העיר. גם גזר על היהודים שיתנו לו בכל שנה ושנה סך עצום ולא היה בידם וכתבו לנשיא שלהם לק"ק ליובאוויטש שישלח לו הסך הקצוב ובעת בא הרשימה של החלוקה מחו"ל נרשום הוא ג"כ (השחור) כך וכך".

המתיישבים היהודיים סבלו ממנו קשות והוא דרש מהם כל העת סכומים גדולים כדמי חסות. לאחר שנים מספר של סבל, עברו מספר משפחות בשנת תר"ז לירושלים. החברונים התיישבו בעיר העתיקה באחד מרחובותיה שהערבים כינוהו "חרת אל ואד", ולאחר התיישבותם נקרא שם הרחוב "די חברונער גאס" - רחוב חברון.

לאחר שנים בא קיצו בשנת תרי"ח: ראשי השלטון התורכי, הגלוהו לאיסטנבול בשלשלאות של ברזל ושם דנוהו למשפט מוות, וליהודים היתה אורה ושמחה.

אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בירושלים, היה רבי ברוך מרדכי איטינגא אב"ד בברויסק במשך כחמישים שנה, שעלה בשנת תרי"א ונפטר בה לאחר כשנה אחת בי"ד באלול תרי"ב. הוא היה חתנו של ר' שמואל האב"ד האחרון בווילנא. עמו יחד עלתה בתו מרת מערקע עם בנה ר' דב אטינגר.

היישוב החב"די בירושלים הלך והתרחב ואילו היישוב בחברון הלך והתמעט. בשנת תרל"ה, כבר נמנו בירושלים כ-300 נפשות, נבנו בה בתי-כנסת ומוסדות מפוארים ורבים התדבקו לעדה. רבנים וגאונים עמדו בראשה, והמפורסמים שבהם הם בעל ה"תורת חסד" מלובלין, שייסד בית דין מיוחד לחסידים שבירושלים ורבי אליהו יוסף ריבלין בעל ה"אהלי יוסף".

עדת חסידי חב"ד בארץ-הקודש עמדה בכל השנים תחת נשיאות אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, והם תמכו בהם ללא הרף. אל המוסד הקדוש "כולל חב"ד" שהתייסד בידי אדה"ז, הגו חיבה יתירה והוא זכה לתשומת לב מרובה מצדם. זכותם הגדולה של אדמו"רי השושלת זי"ע, חופפת עד היום על מנהלי המוסד הכביר הזה, אשר בהשראתם ממשיכים ללא ליאות במסכת הצדקה והחסד עד שהפכוהו למפעל חסד מפואר.

מקורות: "תולדות חב"ד בארץ הקודש" בשנים תקל"ז - תש"י, וארכיון כולל חב"ד בירושלים.

י"ז בסיון תשס"ט
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
4
1. לכתוב בפרוש
מדור קהילות זה חלק מעיתון המבשר שיוצא לאור דרך מאיר פרוש שידוע כידיד חבד עוד מזמן שזה לא היה כדאי ולא כמו המודיע שכל השנים לא התיחס לחבד ורק לאחרונה אחרי שעשו פשלא גדולה בירושלים והכניסו ראש עיר חלוני ודל פתאום התחילו גם הם לכתוב קצת על חבד זה נקרא בעל כרחך יואמר אמן
אבל עיתון המבשר יש לציין קודם כל זה על רמה משובחת יש המון דברים בעלי תוכן לקרוא שם ודבר נוסף עלינו כחסידי חבד לחזק את מאיר פרוש שתמיד היה לצידנו וכפי שאמרתי גם בזמנים שלא היינו פופולריים
יישר כח לשטורעם על הדיווחים הנפלאים אתם 10
י"ז בסיון תשס"ט
2. לא מבין. הבאתם צילומים מתולדות חב"ד? זה סקופ?
החומר כולו מועתק משם, ואין בו כל חידוש מבחינתנו. החידוש הוא שזה פורסם בהמבשר.

ולכל ההיסטוריונים. הקשר של גור ופרוש הוא למעלה ממאה שנה, ולא ברקת או מיהו יהודי.
י"ז בסיון תשס"ט
3. ר' משה מייזליש
בס"ד. ב"ה.
אני הוא נינו ונינו של ר' משה מייזליש, דן מייזליש וברצוני לדעת אם יש מאמרים שהוא כתב, תצלומים שלו, מקומות למציאת ספרו "שירת משה" וכו'.
אם יש משהו עליו בבקשה לשלוח לאימייל dmeislish@gmail.com
תודה רבה.
דן מייזליש.
תובב"א
פעה"ק
א' בתמוז תשס"ט
4. הרב החסיד משה מייזליש זצ"ל
אכן גם אני נינו של הרב החסיד משה מייזליש .ויש ברשותי חומר רב
אשמח להיות איתך בקשר . צבי שמריהו מ י י ז ל י ש נ.ב בע"ז בקרוב יהיה לי אימייל
ה' בתמוז תשס"ט