בימים אלו, בהם אנו עדים לסערה תקשורתית שהתחוללה בעקבות פתיחת שיעורים בהלכות 'בית הבחירה', במהלך שלושת השבועות על ידי צעירי חב"ד, נעים להיזכר כיצד ייח"צנו חסידי חב"ד שיעורים אלו לפני שלושים שנה.
באותם ימים, כך מסתבר, היה הרבה יותר קל, ולא נזקקו לפוצץ את מסגד "אל אקצא" כדי לזכות לאיזכור תקשורתי. לפנינו ידעה שפרסם ק. נפתלי (הלא הוא העיתונאי החב"די ר' נפתלי קראוס) בעיתון 'מעריב' על שיעורים אלו.
דבר נוסף שראוי לזכור: בעבר היה קל הרבה יותר להכניס לתקשורת 'אידישקייט' (ועאכו"כ שהעיתונאי הוא נפתלי קראוס). כיום בלעדי גימיק תקשורתי (ששוב לא הייתה יוזמה של חב"ד) אינך יכול להשחיל שום ידיעה.
אי לזאת, מפתיעה ההתייחסות השערורייתית של האתר, המוכיחה גם על העדר הבנה במדיה התקשורתית של ימינו.
באתר השכן, קראתי אותו סגנון התייחסות כמו באתר הזה.
מותר להיזכר בנעימות גם בלי להרגיש על כל צעד ושעל נרדפים.
ודאי שנפתלי קראוס החב"דניק יתעניין.
או מנחם ברש לדוגמא.
אבל לא יהושע ביצור וכו'