ב"ה יום שני, כ"ה מנחם-אב תשע"ט | 26.08.19
תחנת רכבת בריגה, ראשון משמאל הרב מרדכי חפץ
תחנת רכבת בריגה, ראשון משמאל הרב מרדכי חפץ
מה עושים כשיש צרות?

בעקבות שורה של אסונות ופטירות טראגיות שארעו בחודש האחרון בקהילת חב"ד ברחבי תבל, הרב משה מרינובסקי מגיש טור מיוחד ל'שטורעם'
הרב משה מרינובסקי

איש חסיד היה ושמו הרב ר' מרדכי חפץ. ר' מרדכי היה 'ציור' חסידי ייחודי ששימש כשו"ב בריגא, נשלח על-ידי הרבי הריי"צ נ"ע כשד"ר לארה"ב ובמהלך שליחותו הביא את אור החסידות לרבים (כמסופר בהרחבה ב'תולדות חב"ד' בארצות הברית' מאת הרב שלום דובער לוין). וסופו שנהרג על קידוש השם בריגא, בידי הנאצים ימ"ש, כמו עוד רבים מחסידי חב"ד בריגא שבאותם ימים, ערב השואה, היו ציבור חשוב ונכבד.

זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, באביב תרצ"ט, עשה ר' מרדכי את אחד מביקוריו אצל הרבי הריי"צ נ"ע. יתכן שאף שהה במחיצת הרבי בחג הפסח. באותו ביקור נזדמן שר' מרדכי נסע יחד עם הרבי  ובדרך אף זכה לשוחח עם הרבי.

בין הדברים הזכיר הרבי סיפור אותו שמע מאביו הרבי הרש"ב ופירוש של הרבי מהר"ש על הפסוק "אני אל אלקים אקרא וה' יושיעני".

במהלך הנסיעה, מטבע הדברים, דיבר הרבי בקצרה, אבל מיד אחר-כך כתב לו הרבי איגרת מיוחדת, בה נאמר: "בבואי הביתה [לאוטווצק] חפשתי ברשימותי על אודות אותו הסיפור ... אמנם בהיות כי סיפרתי לו הענין בקיצור נמרץ, גם עצם הפירוש אמרתי לו רק התוכן, ודרכי החסידות והחסידים הוא לספר כל סיפור ברור, דבר דבור על אופנו בדיוק ובשפה ברורה, לכן הנני שולח לו מצורף לזה העתקת הרשימות".

בהמשך המכתב מאריך הרבי בחשיבות הסיפור החסידי והצורך לחוש ולהכיר בו ("דערהערן דעם סיפור") בפנימיות שבפנימיות ולדעת שכל סיפור הוא הוראה בחיים כיצד צריך להתנהג בפועל ממש, וממילא כל סיפור צריך להביא מידה טובה וחיות-פנימי בהידור מצוה ולחוש ולהכיר ("דערהערן") את ה'דרכיה דרכי נועם' של תורת החסידות.

ולמכתבו מצרף הרבי את "העתקת הרשימות" – רשימות מיומנו מקייץ תר"ס בהם הסיפור שסופר לר"מ חפץ בקצרה, מופיע באריכות ובפירוט רב. הרשימות, אין צריך לומר, מרתקות ומאלפות בזכות עצמן הן בתוכנן החסידי העמוק והעשיר והן ברקע ההיסטורי הניתן בהן.

מכל אלה לומדים אנו חשיבותו ומעלתו של הסיפור החסידי ועד כמה יש לדייק ולפרט בו, ולתועלת הקוראים שאידיש לא שגורה בפיהם נביא גם את פירושו של אדמו"ר מהר"ש החותם את הרשימה, פירוש שנאמר באזני עסקני הציבור המודאגים ממצבה הקשה של יהדות רוסיה באותה שעה, כפי המתואר ברשימה בהרחבה ופירוש שיש בו כדי לנסוך עידוד בכל שעה שזקוקים למנה נוספת של חיזוק והתרוממות רוח (תחילת המכתב בס' המאמרים תש"י עמ' 195 וסיום הרשימה בעמ' 204. להלן, כאמור, בתרגום מאידיש):

"אני אל אלקים אקרא והוי' יושיעני. לכאורה, היה צריך להיות כתוב אני אל הוי' אקרא, כמו שכתוב אליך הוי' אקרא ואל הוי' [הערת הרבי: כן הוא בסידור אדמו"ר הזקן ובסידור האריז"ל, ודלא כמש"כ במנחת שי. ראה שער הכולל פ"ה ס"ג] אתחנן, ולמה נאמר כאן אני אל אלקים אקרא? וגם מדוע נאמר והוי' יושיעני, לכאורה היה צריך להיות כתוב והוי' יענני, כמו שכתוב ענני במרחב.ולמה כתוב יושיעני?

אלא הפירוש הוא כך:

אני אל אלקים אקרא – כאשר יש רחמנא ליצלן עת צרה, והרי זה גבורות ששוברות, והופכים ל'אני', אותיות זהות למילה 'אין' – ביטול המציאות,או-אז תופסים את האמת שהגבורות הם משם אלוקים, ששם אלקים הוא שם קדוש, בדיוק כמו שם הוי', במילא מובן שבגבורות של שם אלוקים יש כוונה של בורא עולם, שיעשו תשובה. התשובה איננה רק על ענינים פרטיים, אלא גם על ריכוך הלב ופתיחת היד, לעשות צדקה וגמילות חסדים.

וזה הפירוש ב'אני אל אלקים אקרא', הקריאה אל הכונה הפנימית של הגבורות והיסורים שבורא העולם שולח ח"ו, ועל ידי כך שמבינים את הכונה בגבורות ועושים תשובה ומעשים טובים שנעשית אחדות גמורה, נוסף על מעשה הצדקה וגמ"ח, אזי והוי' יושיעיני, ה' עוזר ונהיה טוב. ולכן כתוב והוי' יושיעיני, כי הרי פירושה של הענייה כאן הוא שמבקשים דבר מפורש ומפורט ויודעים מה לעשות, אבל כאשר לא יודעים מה לבקש, וגם לא יודעים מה לעשות, אזי הבקשה היא שמה שעושים ואיך שעושים יהיה טוב, ולכן כתוב והוי' יושיעני.

נכון, השעה זקוקה לרחמים, אבל אצל בני ישראל ישנו ה'אני אל אלקים אקרא'. שבורים ומבוהלים מהמעמד ומצב הקשה של הגבורות הקשות, אבל יודעים שהגבורות הן לשם כוונה, שיהי' 'אני אל אלקים אקרא' שיזעקו אבא, רחם. ויש להיות בטוח בבטחון גמור, כי 'והוי' יושעיני, שמה שיעשו לטובת הכלל, משום שיש צורך בלבושי הטבע -  העשיה תביא ישועה וליהודים יהיה אור בכל מקום מושבם.

י"ז בטבת תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
3
1. jew
please bring the full letter or location of full letter
י"ח בטבת תשס"ח
2. מענה ל-1
המקור בספר המאמרים תש"י מפורש בתוך המאמר. נא לשים לב
י"ט בטבת תשס"ח
3. יהודי
מפסיקים לריב
י"ט בטבת תשס"ח