ב"ה יום רביעי, כ" מנחם-אב תשע"ט | 21.08.19
אדה"ז, רימונים מא"י ומקוואות

עדות נדירה על הגאונות של אדה"ז בחשבון ועיסוקו בקביעת שיעורי תורה, בעקבות פרשה שבמהלכה אחיו המהרי"ל ונכדו הצ"צ הגנו על דעתו
הרב משה מרינובסקי
בימי אדמו"ר הזקן לא היו מקוואות טהרה מפוארים כמו אלה שקיימים היום. האפשרויות הטכניות והאמצעים הכלכליים היו בצמצום רב וכאשר רבנו הזקן כתב את רשימתו המפורסמת "דיני תקוני המקוה ועשיתה, הוא מתייחס בין השאר למקוה שנבנה כך שבונים תיבת עץ בגודל מתאים לטבילה ובתוכה סולם לרדת בו, ולאחר שהתיבה נבנית מחוץ למים מכניסים אותה בתוך המים וטובלים בה.

ואולם, אם בניית התיבה תושלם לפני שהיא תוצב בתוך מקוה המים, היא תהפוך להיות 'כלי' והמים שיכנסו בה יהפכו להיות 'שאובים' ופסולים. לכן, כותב רבנו הזקן – "להזהיר האומן העושה התיבה שלא יחבר השוליים אל הדפנות עד שיעשה תחלה נקב בקצה השוליים... שלא יהיה עליה תורת כלי מעולם".

רבנו הזקן ממשיך וקובע מהו בדיוק שיעור הנקב שיבטיח כי התיבה לא תהיה כלי – "טפח על טפח מרובע, שהוא יותר מעט ממוציא רמון, לפי שאין אנו בקיאים בשיעור מוציא רימון (שי"א שהם ג' אחוזים זה בזה)".

פשר הדברים הוא שבמשנה (כלים פי"ד מ"ד) כתוב שנקב בגודל כזה שרימון יכול לעבור דרכו הוא נקב שמוציא את הדבר מתורת כלי, אבל אין אנו בקיאים מהו בדיוק השיעור הזה.

ומנין ידע רבנו הזקן את השיעור?

מספר על כך נכדו אדמו"ר הצמח צדק (שגם יום הולדתו, ערב ראש השנה, ממשמש ובא), כי אדמו"ר הזקן טרח ובדק את הדבר בעצמו:

"שיער כאאזמו"ר נ"ע כ"ז ע"י הנסיון ממש, כי זכורני שבלאזני ראיתי ממה שהובא לו חצי עגול ככדור מקליפת רמון, וכמדומה שהובאו לו אז רמונים מאה"ק תובב"א, ואפשר שהובא לו כ"ז כדי לידע שיעור מ"ר [=מוציא רמון].

עצם העובדה שרבנו הזקן טרח למדוד ולקבוע שיעור האמור בחז"ל אך לא היה ידוע במשך הדורות, מעניינת ומאלפת, אך מענין שסביב הענין היתה בשעתו פרשיה לא פשוטה.

הסיבה לכך שאדמו"ר הצמח צדק כתב תשובה בנידון קשורה בעובדה שהרב מוויעטקא (שהגאון החסיד רבי אייזיק מהאמליא כותב עליו "המופלא מוה' משה במוה' זאב" והוא ר' משה חריף ובדעה זו החזיק גם רבי דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל גולת עליות על מקוואות (נכדו של ר' מרדכי אחי אדמו"ר הזקן). הדבר היה לאחר הסתלקות רבנו ואחיו המהרי"ל ונכדו הצמח צדק יצאו להגנתו.

לעיל הבאנו כמה מילים מתשובתו של הצמח-צדק בעניין ומן העניין להביא גם כמה שורות מתוך תשובת המהרי"ל אשר לאחר כמה הוכחות מפתיעות ומאלפות כשלעצמן שאכן שיעור הרמון אינו יותר מטפח, מסכם בדברים שמגלים לנו טפח מגדולתו העצומה של רבנו הזקן:

"ומזה אין לי לכתוב יותר. בשגם שלא כתב לי מעל' חכמת מדידתו ובקיאתו בשיעורין של החולק ואם הוא מהנדס גדול ומאין לאין יצאו לו הדברחים לחלוק על רבינו ז"ל שהוא ז"ל בודאי הי' בקי בחכמת ההנדסה ותשבורת והי' יודע לשער כמה טיפין כו'. ואם החולק בקי בכל אלה ישאל נא אותו אם ידע שיעור הגריס והרביעית והסלע וקומת אדם ותינוק בן ט' שבכ"ז שמעתי מפיו הקדוש שאחד באחד יגשו והעמיק הרחיב בזה בשכל מבעית וחשבונות רבים...".

מקורות: שארית יהודה להמהרי"ל, בסוף הספר. תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו להרב שלום דובער לוין עמ' כא ואילך. יעויין שם בהרחבה.

י"ח באלול תשס"ז