ב"ה יום שני, ו' אלול תשע"ד | 01.09.14
הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין

היכן בדיוק נערכו פגישותיהם החשאיות של הרבי ואיינשטיין, בפרינסטון או בניו-יורק? על מה נסובו דיוניהם? על תורת היחסות, על אחדות ה' או על בעיית ההשגחה הפרטית? האם הרוגצ'ובי שוחח עם איינשטיין בגרמנית או באנגלית? יומניו של איינשטיין: היו או לא היו? על כל אלה בפרק מ"ד של סיפורים וגלגוליהם מאת הרב יהושע מונדשיין
הרב יהושע מונדשיין
מי שאומנותו בכך, מבחין עד מהרה בתופעת ייצור הסיפורים ובנזק הנגרם בעטייתן של מעשיות אלו.

לא מכבר קראנו בעתון 'כפר חב"ד' (גל' 1215):

כשהסיפורים יפים מדי

ר' יעקב שפירא, שערך את עבודת המחקר לסרט [עדויות על הרבי מכלי ראשון], מספר כי בתהליך מציאת המרואיינים יש עליות ומורדות. "במחקר יש עירוב של התלהבות ותסכול. יש הרגשה טובה באימות סיפור על הרבי לפני שהוא מתפרסם עם הגזמות ועובדות לא נכונות. זה חשוב מאד לדורות הבאים, והרבי ציין זאת במכתב לגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זווין ביחס ל'סיפורי החסידים' שחיבר. הרבי מציין שחשוב לתעד את השתלשלות הסיפור וכמה אמין מקורו".

בתהליך ההפקה התגלה גם כוחו ההפכפך של מרואיין, להחיות תקופה או עובדה מחד, ולייפות כרצונו את המציאות או הדמות לאידך.

"היה אחד שסיפר סיפורים מדהימים. איך הוא ראה את ר' לוויק, לקח את הרבי מהאניה, צחצח את נעליו וכולי. הסיפורים היו כל-כך יפים ונעשיתי חשדן. בכל פעם שעימתתי אותו עם תאריכים או עובדות, הוא מיד שינה את גירסתו. בסוף התברר שהוא בכלל נולד בארצות-הברית ומעולם לא עזב אותה".

עכ"ל.

כמובן שאותו "ממציא" אינו חד-בדרא (לדאבוננו), ולהלן ניווכח בקיומם של ממציאים נוספים מאותו סוג.

מתוך 'תשורה' (אדר תשנ"ט):

לכ"ק אדמו"ר מה"מ יש קרוב משפחה שגר פעם בטורונטו. והוא ארגן את המשלחת של הפרופסורים מטורונטו שהגיעו לפרינסטון להתייעץ עם פרופ' איינשטיין בקשר לפצצת האטום – בשנות הת"ש. וכשהגיע לשם פגש את הרבי באחד המסדרונות. והנ"ל לא היה יכול להכנס לאסיפות, אבל בסוף היה באנקעט, ואז הוא נכנס. ואחד הנואמים היה הרבי שדיבר בגרמנית והסביר את כל ענין האטום ואיך שעפ"ז יכולים להבין את הענין של אחדות הוי'. וכשגמר אמר איינשטיין, שעכשיו הוא מבין את כל הענין של "אחדות הוי"ה".

עכ"ל.

באחד האתרים החב"דיים דנו בסיפור זה, ולהלן כמה מהתגובות:

[א] כנראה שענין אחדות ה' הטריד את מנוחתו של איינשטיין במשך שנים רבות, עד שסוף סוף זכה להבינו על בוריו. תנוח דעתנו שנחה דעתו. אבל איך כל הסיפור הזה מסתדר עם הסודיות העצומה שאפפה את כל מה שהיה כרוך באותן שנים עם פעילות האטום? כמובן שלא ידעו את המושג "פצצת אטום", וגם כל דיבור על היכולת לביקוע האטום היה מופרך. ומה פשר האירועים הציבוריים הללו סביב האטום?

[ב] ישנו יהודי בשם תנחום לוין הגר בלאס אנדזשעלעס והוא מספר, שבהיותו בחור ב770 בשנות היו"ד הראשונים הסיע את הרבי ל"פרינסטאן אוניברסיטי" לועידה עם מדענים ובראשם איינשטיין. הוא גם מספר שהיות ולא למד ולא שמר סדרים, קרא לו כ"ק אדמוהריי"צ (הוא היה צאצא – כך הוא טוען – ואם אני זוכר נכון הוא היה יתום מאביו) וכשנכנס הרבי תבע ממנו היתכן שאינו לומד וכו'.

תנחום הנ"ל קצת תמהוני, וסיפר לי הנ"ל כמה וכמה פעמים בלי שום שינוים, אבל בכל זאת איני יודע מה לדון בו.

* * *

בעתון 'כפר חב"ד' (גליון 1124) מצינו גלגולו של אותו סיפור, בשם אותו תנחום:

הרבי ואיינשטיין

כשהרבי שוחח עם איינשטיין על אחדות ה'

בתש"ד התקיימה אסיפה גדולה בנוגע לפצצה האטומית, ויהודי בשם תנחום היה שומר הראש של אחד השרים במימשל האמריקאי דאז. בין המשתתפים באסיפה היה גם פרופסור אינשטיין. כשתנחום נכנס לאסיפה הוא נדהם לראות שלצידו של אינשטיין יושב הרבי והם משוחחים על אחדות ה' ועל הפצצה האטומית. לאחר האסיפה אינשטיין אמר, שעכשיו הוא מבין את עניין אחדות ה'. ואז הוא אמר את הפתגם הידוע שלו ש"אלקים לא משחק בקוביות", היינו שכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית ושום דבר לא קורה במקרה.

עכ"ל.

בעתון 'משפחה' פורסמה כתבה אודות איינשטיין, ובעקבותיה הזדרז אחד מאנ"ש לכתוב 'מכתב למערכת' שבו 'חשף' את תורף הסיפור הנ"ל, ובאחד מאתרי חב"ד דווח על כך מיידית:

הפיסקאי אלברט איינשטיין, המדען המפורסם ביותר בעולם במאה ה-20, שהגה את תורת היחסות ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, הבין מהי אחדות ה' בתום שיחה קצרה עם הרבי באסיפה שהתקיימה בשנת תש"ד בנוגע לפצצה האטומית. כך סיפר איינשטיין בתום השיחה ואמר כי "כעת מבין שכל מה שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית וששום דבר אינו קורה במקרה". את הדברים חושף הרב... במכתב למערכת עיתון 'משפחה' בתגובה לכתבה שפורסמה בעיתון בשבוע שעבר. יצויין, כי לפני שש שנים בחר המגזין TIME באיינשטיין כאיש המאה.

עכ"ל.

הופעתו של הסיפור ב'כפר חב"ד' גררה אחריה דיון באחד האתרים החב"דיים:

[א] אני שמעתי בשם תנחום כך:

הוא היה אזרח קנדי, ולכן ב WWII גייסו אותו למשמר אזרחי לשרת אנשי בטחון קנדיים בניו-יורק. פעם אחת היה באיזה בנין (אולי בספריה הגדולה במנהטן) והבחין שליד איזה שולחן עומד כ"ק אדמו"ר עם ספר של הצמח צדק ביד ומראה לאיינשטיין משהו בפנים, ושמע שאיינשטיין אמר בהתפעלות (בגרמנית) "דאס האט מנחם מענדל פון ליובאוויטש שוין געזאגט???", וזה היה בנושא של תורת הייחסות.

[ב] תנחום "שמע" את תגובתו של איינשטיין, אבל מניין לו על מה שוחחו לפני כן? הוא הציץ בצמח צדק והבחין שמדובר שם על תורת הייחסות?

[ג] את פתגמו הידוע ש"אלקים אינו משחק בקוביות" כתב איינשטיין במכתב בשנת 1926, כעשרים שנה לפני ה"פגישה" בפרינסטון...

*

באותה תקופה התפרסם בעתון 'כפר חב"ד' מכתב למערכת מאת מנחם שיינגרטן, בואנוס-איירס ארגנטינה:

הרבי והרגצ'ובי

בהמשך לפרסום ב'רשימות' על ההתכתבות של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו עם הגאון הרגצ'ובי, שמעתי מיהודי מריגא שבצעירותו היה עיתונאי ודיווח על פטירת הגאון הרגצ'ובי, והוא זוכר שפרופסור איינשטיין (שהיה בארה"ב) נסע במיוחד להיות עם הגאון (שהיה אמור לעבור ניתוח קשה – שאכן לא קם ממנו) ונתנו לאיינשטיין לשוח עם הרגצ'ובי פעמיים ביום – כל פעם חצי שעה (כפי הגבלת בריאותו). כשהכניסו את הרגצ'ובי לניתוח שאלו את איינשטיין, איך הוא התרשם מהגאון, וענה: אילו היה עוסק בלימודי חול היה יכול להיות שני איינשטיינים.

עכ"ל.

בדותה כפולה ומכופלת: לקחו סיפור שאירע עם ביאליק (כפי שדווח על כך בעתונות מיד למחרת הפגישה), ונודע בציבור התורני מאיזכורו בספר "אישים ושיטות" של הרב זוין (עמ' 100), והרכיבו אותו על איינשטיין שלא יצא כלל את ארצות-הברית באותן שנים, וסביר שמימיו לא הגיע לאזניו שמעו של הרוגצ'ובר.

אבל לפנינו "עדות עיתונאית ממקור ראשון"...

צירוף הפרסומים הביא לתגובה הבאה באותו אתר:
[ד] ובכן, איינשטיין הכיר לא רק את הרוגצ'ובר, אלא גם את הצמח צדק... מסתבר שבשעת ביקורו אצל הרוגצ'ובר סיפר לו הגאון הנ"ל על ביקורו אצל הצמח צדק...

* * *

אגב אורחא נוסיף ונציין ל"תגלית" שקראנו פעם בקובץ חידושים של תלמידי ישיבת ע"מ בירושלים, ששם מתוארת ביד אמן שעת לילה מאוחרת של הרבי בצעירותו, כשהוא יושב וכותב מענה לשאלות החמורות ששלח אליו הגאון הרוגצ'ובי...

* * *

כדור השלג המשיך להתגלגל...

באחד האתרים החב"דים הופיע עדכון למעשייה, בזה הלשון:

בעקבות פרסום הסיפור על פגישתו של של הפיסקאי אלברט איינשטיין עם הרבי, התקבלו במערכת האתר פרטים חדשים השופכים אור על המקרה. י"ק כותב למערכת האתר, כי לפני כמה חודשים הוא פירסם סיפור זה בעיתון 'כפר-חב"ד', ואז טרם היה לו מקור מוסמך לסיפור. אך כעת סיפר לו חבר, כי הוא בעצמו דיבר עם תנחום לוין (המוזכר בסיפור), וכי הוא סיפר לו את הפרטים המדוייקים.

לכל מי שיש פרטים נוספים אודות סיפור זה ובכלל על התקופה הזו בחיי הרבי מוזמן ליצור קשר עם י"ק בדוא"ל:...

וכאן באה הכותרת המבטיחה:

הסיפור המלא עם פרטים מלאים בפרסום ראשון באתר... - ב'כתבה מלאה'

ולאחריה הסיפור המרעיש בנוסח מעודכן:

בהיותי בקאליפראניא, שמעתי אודות בן-אדם בשם תנחום לוין, קרוב משפחה של הרבי (צאצא של הצמח-צדק דרך הרב ברוך שלום), והיום יצא לי להתקשר אליו, ושמעתי ממנו כמה דברים (מכאן ואילך הסיפורים מסופרים בגוף ראשון, כאילו הוא מספרם בעצמו. כל מקום שכתוב "הרבי" הכוונה לאדמו"ר הריי"ץ):

אמי היא מצאצאי הצמח-צדק, ואבי היה מקורב מאד לאדמו"ר הרש"ב. כשהרש"ב ברח לרוסטוב, הוא אמר להוריי שיברחו לאמריקה, והוריי עברו לקנדה והשתקעו במערב קנדה. בין הבתי ספר בהם למדתי היה האקדמיה הצבאית, ושם השתלמתי בתור חייל בצבא הקנדי.

במשך תקופת מלחמת העולם השניה שמו אותי בתור שומר בבנין רוקפלר אשר בניו-יארק, שם היו ממוקמים אז משרדי הממשלה הקנדית בארה"ב.

באותה תקופה הרביתי להסתובב ב 770, והייתי בידידות עם הרבי, והייתי יושב בדירתו ומצייר ציורים שונים ממנו, והרבי היה מספר לי סיפורים על אבא שלי.

גם הייתי מגיע לאכול הסעודות אצל הרבי בדירתו. זכור לי פעם אחת שהייתי שם, ו(אע"פ שידעתי שבליובאוויטש לא מבקשים "שיריים"), אזרתי אומץ וביקשתי מהרבי "שיריים", והרבי נתן לי! כמדומני שזה מהפעמים היחידות שרבי בליובאוויטש חילק שיריים!

קיבלתי מאמי שבמשפחתה היה השופר של הצמח-צדק, והרבי ידע על זה. בראש חודש אלול הגעתי ל 770 לתפילת שחרית, והרבי ניגש אלי ואמר לי שאחרי התפילה שאתקע עבורו, והסביר לי ש"תקיעה זה קול פשוט בלי שטיק טווווווווווווו, ואח"כ תוקעים שברים שזה טו-או-טו שלש פעמים כמו ילד שבוכה, ואח"כ תוקעים תשע טוטוטוטוטוטוטוטוטו, שזה התרועה, ואפשר להוסיף". ואכן, מאז הקפדתי לבוא לשחרית בכל הזדמנות אפשרית כדי לתקוע עבורו.

חזרה לעבודה שלי. באחד מהימים הודיעו לי שבאה משלחת של פרופסורים מקנדה ומאנגליה להשתתף בועידה מיוחדת באוניברסיטת פרינסטון, וצריך שאני אאבטח את הפרופסורים האלו ואטפל בהם, להכין להם אוכל, ועוד.

אז אני דאגתי עבורם לאוכל, ודאגתי עבורי לאוכל כשר. בבוא היום, לקחתי אתי עוד כמה חיילים, התלבשנו בתלבושת פשוטה ויצאנו לאוניברסיטה.

כשהייתי שם, הסתובבתי בחוסר מעש בין החדרים שבהם התקיימו הישיבות, ובאחת מההפסקות ראיתי את הרמ"ש יוצא מאחד החדרים (ידעתי מי הוא והוא הכירני, בגלל שהסתובבתי רבות ב770, והיה לי קשר חביב אתו – ראה לקמן). הוא פנה אלי ואמר: "אתה לא יכול להשתתף בועידות, אבל לאכול אתי אתה הרי יכול" (שהרי הרמ"ש הביא אתו אוכל כשר בכמות שתספיק גם עבור יהודים אחרים שימצא).

אז באותו יום הגעתי לארוחת ערב עם הרמ"ש, וכשהתיישבתי ראיתי שלצדו של הרמ"ש יושב איינשטיין, והם מפטפטים ביניהם. אז התיישבתי מול הרמ"ש, והקשבתי לשיחה שהתקיימה. השיחה התקיימה בגרמנית וגרמנית בקושי ידעתי, אבל הבנתי קצת ממה שדובר בגלל הידע באידיש. ושמעתי את הרמ"ש מסביר לאיינשטיין הענין של "צמצום". ואחרי כמה דקות איינשטיין קפץ מכסאו בהתפעלות ואמר בגרמנית: "עכשיו אני מבין 'מלא כל הארץ כבודו'!".

לאחרי זה, כשהגעתי בפעם הבאה ל 770, ביררתי מדוע הרבי השתתף בזה, והסבירו לי, שמאחר והרבי למד באוניברסיטה הנדסה, ה"ברוקלין נייבי יארד" היה מזמין את הרבי מדי פעם כדי לעזור להם בבנייה של מערכות חשמל עבור נושאות מטוסים, ואז ראו שלרבי יש ידע רב בתחום צבאי, אז הזמינו אותו לועידה הנ"ל.

לכתבה זו צמודות כיום ארבע תגובות, שכל אחת מהן כוחה יפה ללמד לענין זה או לענין אחר:

1] תודה רבה לכם... פשוט מקסים.

2] כידוע, ישנם היום המטילים ספקות במה שהרבי עבד ב"נייבי יארד". האם לתנחום זה (או למישהו אחר) ידועים איזה פרטים בנושא?

3] מי החבר? תנחום עדין חי? יש למישהו ביוגרפיית תנחום ומשפחתו? ואיפה השופר? אפשר לראות תמונה של י"ק, של תנחום לוין, של "החבר"?

4] את תנחום הכרתי היטב מהישיבה – ישיבת אור אלחנן חב"ד בקאליפארניה. הוא מגיע שם כל יום להתפלל, ובאמת ציור של חסיד מהדור הקודם. סיפורים יש לו הרבה, אבל למען הצדק מוכרח אני לגלות שאין לסמוך כ"כ על סיפורים אלו!!!

* * *

באתר חב"די אחר חמד לו אחד הגולשים לצון ויצר פרודיה על סיפורי איינשטיין, שבעצם אינה אלא התלוצצות מהז'אנר הספרותי של בדיית מעשיות "חסידיות".

דפים מיומנו האישי של איינשטיין

שאלת הקשרים שבין איינשטיין לרבי עוררה את סקרנותי כבר לפני שנים רבות, אבל חוץ משמועות פורחות באויר לא הצלחתי לשמוע דבר.

אחד הארכיונים השמורים בגנזי הספריה הלאומית בירושלים, הוא זה של איינשטיין עצמו, שהועבר – ע"פ צוואתו – מפרינסטון לירושלים.

ידוע שיומניו האישיים מתקופת אירופה לא נשתמרו, אך לא כן אלו שמתקופת ארה"ב. על יומנים אלו חל חיסיון של 50 שנה, ובסוף כל שנה משתחרר יומן של שנה נוספת. הסדר בארכיונו הוא מופתי, ותוך דקות ספורות אחזתי בידי הרוטטות את המחברת הרלוונטית שבה כתובים הדפים דלהלן.

6 ביוני 1945.

יומני היקר.

אני נרעש ונסער, אבל לא אתן להתרגשותי לשלוט עלי. הדברים חייבים להיכתב, ומיד.

אתמול נערך בנ.י. כנס בהשתתפות כל הדיפלומטים הזרים שבארה"ב ובני משפחותיהם. מטרת הכנס היתה לחשוף בפניהם עד כמה שניתן את סודה של הפצצה האטומית, שבחודש הבא מתעתדים אנו לערוך את הנסיון הראשון שאין לנו ספק שיצליח. מכיון שמדובר בדיפלומטים ממדינות ידידותיות, לא רצינו שבבוא העת יופתעו מעוצמת הפצצה וירגישו נעלבים על שעובדת קיומה הוסתרה מהם.

אני הייתי אמור להרצות על התיאוריה העומדת מאחורי תכנון הפצצה, ועמיתי פרופ' אופנהיימר על הצד המעשי.באמצע ההרצאה הבחנתי להפתעתי באדם צעיר, ושטף הזכרונות שעלו במוחי בו ברגע קטע לשניה את שטף דיבורי. הבטתי בו שנית, והחיוך שבעיניו הכחולות-עמוקות הסגיר את העובדה שהוא מבין היטב את התרגשותי.

* * *

כאן עלי לחזור לתקופת ברלין. יומניי מאותה תקופה אבדו, אבל לצורך תיאור האירועים הבאים איני נזקק להם כלל וכלל. חוויות אלו חיות בתודעתי כאילו היום אירעו ולא ישכחו ממני לעד.

בתחילת 1932 הרציתי פעם בפני קהל – רובם סטודנטים – אודות כמה מהתיאוריות שלי, מפורסמות יותר ומפורסמות פחות, הרצאה שהייתי רגיל בה אחת לחודשיים בערך. אבל אותה הרצאה ספציפית היתה עבורי אירוע חריג; בכל ההרצאות נעוצות בי עיניהם הבוהות של מאות המאזינים, ומתוכן משתקף בבירור אי-ההבנה המוחלטת של בעליהן. כמובן שההרצאות היו עלי לטורח, ותמיד ייחלתי לקטע הסיום שבו נגנתי בכינור, מתוך הרגשה שגם המאזינים ציפו בדריכות לקטע זה.

אולם באותה פעם נתקלתי בעיניים עמוקות מבע וחודרות, אשר לא זו בלבד שניבטה מהן הבנה מוחלטת, אלא גם ציפיה דרוכה לשלב הבא, כאילו רצונו לוודא האם גם אני הגעתי בשלב ב' לאותה מסקנה שהוא הסיק מהשלב הראשון. ההרצאה הפכה למעין דו-שיח אינטלקטואלי-אינטימי בין שנינו.

החלטתי לחרוג ממנהגי, ועברתי להרצות על "תיאוריית הייחסות המוחלטת" (ART), תיאוריה שעסקתי בה כבר משך זמן רב, אבל לבי עדיין לא היה שלם עמה; לא הצלחתי להפריך אף אחת מהוכחותיי, אך יחד עם זאת אני עצמי לא השתכנעתי מהן בצורה מוחלטת.

שטחתי גם עתה בלהט את כל הוכחותיי המוחצות, אבל חיוך קטן בזוויות פיו של אותו צעיר סימן לי שדעתו אינו נוחה. בהפסקות שעשיתי מפעם לפעם כדי ללגום מכוס המים שעל שולחני ניסיתי לרמוז לו שישאר אחרי ההרצאה, אבל הוא כאילו קרא את מחשבותי, ובכל פעם היטה את ראשו ולא הצלחתי לצוד את מבטו.

untitled1_210כשהגעתי לקטע הכינור ראיתיו קם ויוצא את האולם. סיימתי במפתיע את הנגינה ורציתי לרוץ אחריו, אבל המנחה לחץ את ידי בחום ואמר כמה משפטי תודה והערצה, שבעטיים נשמטה ממני ההזדמנות להשיגו.

אילו הייתי מצליח להחליף אתו כמה מלים באותה שעה, הייתי חוסך ממני עבודה של שנתיים, שרק בסיומן עליתי על הטעות שבתיאוריה זו, שמאז לא שמע ממנה איש.

בשלהי אותה שנה, באחד מימי החורף הקצרים, הייתי טרוד מאד בסידורים שונים, וכשראיתי שעוד מעט תשקע החמה ואני עדיין לא התפללתי מנחה, נכנסתי לשטיבל הראשון שנזדמן לי. הספקתי להציץ בשלט הקטן שעל הדלת, וראיתי שזהו שטיבל של חסידי ליובאוויטש.

התפללתי ביחידות (המנין כבר התפלל), ובתוך כך הגיעו לאזניי משפטים קטועים משיעור תורני שנמסר בבית-הכנסת באותה שעה. תפסתי מיד שזה שיעור במדרש בפרשת השבוע, מפני שתוכן הדיבורים היה אודות בני ישראל במצרים, וקלטתי גם את הענין, שהשבתות חלפו על בני-ישראל המשועבדים במהירות, ואילו ימי החול והעבודה עברו בקצב איטי. כאן הגביה הרב את קולו הצעיר ואמר: חז"ל בדורם ביטאו במלים פשוטות את מה שפרופ' איינשטיין הלביש בדורנו בנוסחאות מדעיות של תורת הייחסות...

בתוך כך סיימתי את תפלת שמונה-עשרה ונגשתי לשולחן הלימוד, ואם לא התעלפתי היה זה רק בזכות חיוכו הכמוס של הרב ועיניו הטובות, עיניים שכה היטבתי להכירן...

הרב הצעיר המשיך באמירת השיעור. נאלצתי לעזוב קודם שסיים, ועשיתי זאת מתוך החלטה לשוב לכאן למחרת ולהחליף מלים עם רב פלאי זה. אלא שהדבר לא עלה בידי, לא ביום המחר וגם לא למחרתיים. כעבור זמן קצר נאלצתי לעזוב את ברלין ולא ידעתי אם אזכה לראותו שוב ביום מן הימים.

* * *

והנה אנחנו עתה בהרצאה בנ.י. וגם הוא בין המאזינים... מכיון שפרופ' אופנהיימר היה אמור להרצות אחריי, בטוח הייתי שהפעם יעלה בידי לשוחח אתו. ומי יודע, אולי שיחה קצרה זו תחסוך לנו שבועות ארוכים של נסיונות ותקרב את קצה של המלחמה הארורה.

סיימתי את הרצאתי והתיישבתי. כשגמרתי ללגום מכוס המים הוא כבר לא היה שם...

אכזבה אינה המלה המתאימה לתיאור רגשותיי באותה שעה. בלילה כמעט ולא נתתי תנומה לעיני, ובשעות הבוקר יצאתי לאוורר קצת את ראשי, כדרכי, במחלקת הספרים העבריים שבספריה הציבורית. ואת מי רואות עיניי...?

הוא ישב ליד שולחן עמוס ספרים, וקדמני בחיוך שמשמעותו אחת ויחידה: חיכיתי לך...

לחצתי את ידו, הצגתי את עצמי (כאילו היה לי ספק אם הוא מכירני), וגם הוא הציג את עצמו: מענדל...

אני: מענדל מה?

הוא: מנחם מענדל...

אני: מנחם מענדל מה?

הוא: שניאורסאהן.

אני (בפליאה): מנחם מענדל ליובאוויטשער?

הוא (בחיוך): אני ליובאוויטשער...

אני: לא יתכן! לא יתכן! הרי הרוגצ'ובר סיפר לי על רמ"ש ליובאוויטשער שהיה זקן בשעה שהוא, הרוגצ'ובר, היה ילד קטן... לא יתכן! בעצם, בעצם, אולי כן יתכן, אילו טסת לחלל במהירות קרובה למהירות האור והיית שוהה שם תקופת זמן, אזי בחזרתך לארץ אנחנו הזדקנו בקצב מהיר יותר... יתכן... יתכן... רגע אחד! האם אתה "צמח צדק"?

הוא: לא, אני נכד נכדו...

אני: עכשיו הכל מובן... הוא דיבר על רמ"ש ליובאוויטשער ה"צמח צדק"... הכל יחסי... עס ווענדט זיך וואו מ'רעדט...

אבל אמור נא לי, המשכתי, מדוע לא נשארת להרצאתו של פרופ' אופנהיימר?

הוא: את הצד המעשי ניתן להסיק בנקל מתוך התיאוריה ששטחת לפנינו, וניתן לומר בוודאות שהנסיון שאתם עומדים לערוך יצליח אף יותר מכפי שאתם משערים. אבל מכיון שכבר הזכרת את ביקורך אצל הרוגצ'ובר, אולי תספר לי מה בדיוק אירע שם? העתונים עשו מזה סאלאט שלם, ובכלל, הם כתבו שהביקור נערך ע"י ביאליק...

אני: להחליף ביני לבין ביאליק הקרח... לזה באמת רק עיתונאים מסוגלים! הרי כבר אז הצטיינתי ברעמת שיער שהיתה הסמל המסחרי שלי! ובאמת זה היה הדבר הראשון ששאלתי את הרוגצ'ובר, מה פשר שערו הארוך. אז סיפר לי על ביקורו אצל ה"צמח צדק", שציוה עליו ללמוד מסכת נזיר, ובשל כך קיבל על עצמו נזירות ולא נגע במחלפות ראשו.

עוד אמרתי לו, שאני נבוך בשני דברים: בענין ההשגחה הפרטית, ובענין אחדות הבורא.

על כך השיבני בזה הלשון: שניים הם רבותיי המובהקים, הרמב"ם ואדמו"ר הזקן. הרמב"ם סבירא ליה שאין השגחה פרטית על כללות הנבראים בדצח"מ, ואילו אדמו"ר הזקן סבירא ליה שיש ויש, מביצי כינים ועד קרני ראמים, מחוטב עציך ועד שואב מימיך. אני כשלעצמי יש לי הוכחות לכל אחת מהשיטות, אבל אני מנוע מלומר את דעתי בענין זה, מפני שאיני יכול לפסוק שלא כאחד מרבותיי אלו. אבל יום יבוא ואתה תראה בעיניך אם יש השגחה פרטית אם לאו. "ימים ידברו" (בזה הלשון אמר).

ובאשר לאחדות הבורא, בזה משתווים שני רבותיי אלו, אך את ביאור הדברים איך ומה תקבל בבוא היום. "ימים ידברו" (כך סיים גם את הנושא הזה).

לשאר ספקותיי בכ"מ בש"ס השיבני הגאון בקיצור ובבהירות, והנהיר את עיניי בכמה סוגיות קשות. כשהטיתי את השיחה לחכמת הטבעיים התחמק הרוגצ'ובי באלגנטיות, ורמז לי שהביקור הסתיים.

נו, אמר הרמ"ש, ספקותיך בענין ההשגחה הפרטית ודאי סרו, שהרי כבר ראית אותה בעיניך... ובאשר לאחדות הבורא, הרי היא מתבארת היטב בתיאוריות שלך עצמך, ואם אינך יודע כיצד, בוא וראה את דבריו של ה"צמח צדק"!

הוא הצביע על קטע מסויים בספר שהיה פתוח לפניו במשך כל שיחתנו, ואמר: ראה בעיניך!

מבט קצר הספיק לי.

באותו רגע התקרב אלינו הנספח לענייני תרבות של ממשלת קנדה, ואיש הביטחון הצמוד אליו קרא בהפתעה: ראביי שניאורסאהן!

רמ"ש לחץ את ידו בקרירות ופנה להחזיר את הספרים למקומם.

נותרתי יושב במקומי, אבל איש האלקים פרח לו.

בטוחני שעוד אפגוש בו ביום מן הימים.

* * *

עד כאן העתקה מיומנו של איינשטיין.

נקווה שעם הסרת החיסיון מעל יומני השנים הבאות נזכה לחשוף פרקים נוספים מפרשיות עלומות אלו.

* * *

קטעים רבים בפרודיה זו יכולים לקומם את הקוראים. ואכן, גם בזה יפה כוחה של הפרודיה, להביע את שאט-הנפש מבודי המעשיות, שחושבים לרומם ונמצאים מבזים. אין מלה אחרת.

להקדמה והבהרה, לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד' , לפרק ה', לפרק ו', פרק ז', לפרק ח' , לפרק ט', לפרק י', לפרק י"א, לכניסה לפרק י"ב, לפרק י"ג, לפרק י"ד, לפרק ט"ו, לפרק ט"ז, לפרק י"ז, לפרק ח"י, לפרק י"ט, לפרק כ', לפרק כ"א, לפרק כ"ב, לפרק כ"ג, לפרק כ"ד, לפרק כ"ה, לפרק כ"ו, לפרק כ"ז, לפרק כ"ח, לפרק כ"ט, לפרק ל', לפרק ל"א, לפרק ל"ב, לפרק ל"ג, לפרק ל"ד, לפרק ל"ה, לפרק ל"ו, לפרק ל"ז, לפרק ל"ח, לפרק ל"ט, לפרק מ', לפרק מ"א, לפרק מ"ב, לפרק מ"ג

י"א באדר תשס"ז
 
 
הגב לכתבה

תגובות
17
1. ולהעיר, שהרבי שולל את תורת היחסות
באג"ק חי"ב אגרת ד'רט.

פרסום ה"יומן" לא ראוי לענ"ד.
י"ב באדר תשס"ז
2. הרבי לא שולל את תורת היחסות
הרבי רק מסתייג מההחלטיות שבה היא נאמרה והוכחה.
י"ב באדר תשס"ז
3. תנחום בנש"ק?
האם ייחוסו של תנחום למשפחת הצ"צ גם הוא פרי דמיונו?
י"ב באדר תשס"ז
4. Ha rav Mondshein
Iesh emet bainian hazeh she Einstein a"h shalach et haiomanim shelo la universta haivrit beirushalaim? Purim sameach
י"ב באדר תשס"ז
5. מונדשיין אתה גדול
י"ב באדר תשס"ז
6. תנחום לוין
אני הייתי תלמיד בישיבת אור אלחנן חב"ד במשך שנתיים שבהם הרי כל יום הי' מתפלל עמנו אותו תנחום לוין (ע"ה) והנני אומר בבטחון מלא שכל סיפוריו אם הבלים ושקרים וכו'.
אבל התדברי עם אחדים מהחסידים שהיו אצל הרבי הריי"ץ בשנות ת"שח-חש"י ואמרו לי שזכור להם אותו תנחום שהי' בחור שובב ולא כ"כ חסידותי והרבי הריי"ץ קרבו מאוד.
ולכן יש אמת בזה שהוא הי' מקורב להרביים אבל סיפוריו הם לאו דוקא
י"ב באדר תשס"ז
7. שולל בהחלט. יעוין שם היטב.
נאמר שם כך: מאחר שאין אפשרות להוכיח באופן ודאי שום תיאוריה מדעית, וממילא תפקיד המדע אינו אלא לקרב אל שכלנו את התופעות, אך לא לתת להם ביאור סופי - על כן המגמה צריכה להיות (לא חיפוש תיאוריה כוללת על היקום, אלא) ביאור שיהיה מובן בשכל הפשוט -תנאי שאינו מתקיים בתורת היחסות, שאינה ניתנת להבנה בשכל הפשוט. ומכך מסיק הרבי שיש לדחות את דברי איינשטיין ולקבל דווקא את שיטת לורנץ.

כנראה הבנת שכוונת הרבי היא שהמדע איננו יכול להוכיח בוודאות שום דבר, וממילא *אין להוכיח* את תורת היחסות. אולם כאמור, תוכן הדברים הוא:(1) המדע איננו יכול להוכיח, וממילא (2) תכליתו היא קירוב הדברים אל שכלנו ותו לא, וממילא (3) תורת היחסות שגויה. דוק ותשכח.
י"ב באדר תשס"ז
8. ת"ח על הגילוי
אנא תעלה צילום היומן על האתר למען יראו רבים את אוטנתיותו של כהנ"ל.
י"ב באדר תשס"ז
9. פורים תורה יפה
ר' יהושע - כל הכבוד!
י"ב באדר תשס"ז
10. לברוך בער
בספר אמונה ומדע בנוגע לתנועת השמש מסביב לכדור הארץ, הרבי מביא את תורת היחסות בתור הוכחה שאי אפשר להוכיח ע"י המדע מי מסתובב.
י"ב באדר תשס"ז
11. שיטת הרבי בתורת היחסות
הרבי אינו שולל את תורת היחסות עצמה, אלא את שלילת הזמן והמקום המוחלטים הנובעת מהפרשנות המקובלת שלה.

כלומר: מוסכם שמדידות אינן יכולות לגלות זמן ומקום מוחלטים, אלא שהפרשנות המקובלת לתורת היחסות טוענת שהדבר מוכיח שאין כאלה, ואילו הרבי טוען שייתכן שיש ויש זמן ומקום מוחלטים, אלא שתופעות הקשורות ביכולת המדידה שלנו מונעות מאיתנו לגלות אותם (שיטת לורנץ).

ולכן מביא הרבי את תורת היחסות לענין סיבוב הארץ סביב השמש - כי לצורך זה די בכך שאי אפשר לגלות מי מסתובב סביב מי, ואין צורך בהנחה שאין זמן ומקום מוחלטים.
י"ב באדר תשס"ז
12. ליצנות
איך אתם נותנים מקום לליצנות מן הסוג הנחות ביותר. אינני בטוח שהיתד היה נותן לזה מקום.לסחוב את הרבי לליצנות שלו ולתאר שיחה בין הרבי עם פרופ' א. אני מוחה נמרצות!
י"ב באדר תשס"ז
13. מנחה
הקטע הכי טוב! : )
י"ב באדר תשס"ז
14. Einstein davened three times a day?
This must be a purim Torah .. Does anyone believe Einstein dropped in to daven Mincha at a chabad shtibel that did not exist?
ט"ו באדר תשס"ז
15. Le mi she lo hevin
Lemi shelo hevin, haketa hazeh shel haioman hino rak 'parodia' - masheu cmo mashal. Lo karah af paam. Hasofer shel ha parodia hazoti Mondshein lo siper lanu mi hu.

Le 12 she moche, culanu mochim al ele shebaim lehagdil venimtsaim mevazim...
ט"ו באדר תשס"ז
16. מידע
שמעתי מר' לייב פוזנר שי',שלמד איתו בשיקגא(לפני ת''ש) ולאחמ''כ בנ.י.(אחרי ת''ש) שהכירו היטב על-אף הפרש הגילים הגדול בניהם , ואמר שמכירו כ,גרייסער קאראכטער' ובאשר לסיפור הנ''ל אינו יודע מאומה.
כ"א באדר תשס"ז
17. השאיפה לאחדות של אינשטיין היא השמע ישראל ..ה' אחד שלו
למרות שאינשטיין לא קיבל חינוך יהודי חייו מוכיחים שהוא חיפש את הבורא
לאחר 30 שנה במחקר ופיתוח ,כתבתי ספר "יוצר אור" :
"המושג אור בחזית המדע ובעומקי החסידות" שבו נוצרה הידברות בין אינשטיין,נילס בור,וכו.. והרבי שלום דובער,הצמח צדק.. וכו בנושא מהות האור: הדואליות גל-חלקיק ( DUALITY ) מהות הזמן וכו
אני מסביר שם ש-"האור הוא העצם הרוחני ביותר בעולם הגשמי"
יעקב גוגנהיים 089419031 YAKOVGUG@ ZAHAV.NET.IL
י"ט במנחם-אב תשס"ח