ר' דובער אפרת ע"ה נולד בשנת תר"ה, לאביו הרה"ח ר' ברוך מרדכי, שהיה חתן הרה"ח ר' יעקב כולי סלונים והרבנית מנוחה רחל בתו של אדמו"ר האמצעי.

הסתופף בצילו של אדמו"ר הצ"צ, ואף השתתף בשעורי חסידות שלמד אדמו"ר הצ"צ עם בניו הק'. שימש שנים רבות כרב במוסקבה. בשנת תרנ"א גורשו כל יהודי מוסקבה לפי צו השלטונות ור' דובער נאלץ לעזוב את מוסקבה, עלה לארץ ישראל והשתכן בחברון. אחרי הסתלקות רבה של חברון הרה"ח ר' שמעון מנשה חייקין בשנת תרנ"ג, התמנה כרבה של עיה"ק חברון וכיהן ברבנות עד לשנת תרס"ב אז עבר לגור בירושלים, ואת מקומו על כס רבנות חברון תפס הרב שיל"א ע"ה אליעזרוב.

לפנינו אגרת מיום ב' תמוז תרע"ב, בה מדווחים ממוני כולל חב"ד – ר' מרדכי שלנק ורמ"מ נאה, לאדמו"ר הרש"ב על פטירתו של ר' דובער.

העובדה כי ר' דובער עזב את חברון וקבע מושבו בירושלים – היוותה נקודת מפנה בכולל חב"ד. באותה עת הנוהג היה כי כסף שנשלח ע"י רבותינו מגיע בדואר לממונים (שנקראו "בעלי האדרעס"), אחד מירושלים ואחד מחברון, שעל שמם הגיע הכסף. בעלי האדרעס באותו הזמן היו: ר' מרדכי שלאנק מירושלים, והרב דובער אפרת מחברון. העובדה כי עזב את חברון הותירה את ה'אדרעס' בחברון ללא ממונה, דבר שהחליש במידת מה את התמיכה בקהילת חברון.

כ"ק אדמו"ר הרש"ב הורה למנות לתפקיד את ר' מרדכי דובער סלונים, אולם הבקשה נתקלה בהתנגדותם של ממוני ירושלים. כתגובה, יסד אז הרבי את הוועד החברוני.

באגרת המצו"ב נכתב:
לכ"ק אדמו"ר שליט"א,
בלב נשבר ובידים רועדות הננו כותבים מכתבנו זה להודיע הבשורה המעציבה והמחרידה כי ידידנו הרה"ג החסיד וי"א באמת מוהרד"א זצ"ל נקרא אל על ושבק חיים לכל ישראל אור ליום א' מוצשב"ק העבר אחרי שכבו על ערש דוי במחלה אנושה ר"ל, אין לתאר הרשם המדוכא שהסב פטירתו לכל תושבי ארה"ק ולעדת אנ"ש בפרט. אבדה גדולה שאין תמורתו אבדה עמנו במות א' מיחידי דורנו אשר רבות פעל ועשה בחייו. השי"ת יגדור פרצות עמנו ולא נוסף לדאבה עוד, ויקוים הכתוב בלע המות וגו' ונזכה כולנו לראות בנחמת ציון וירושלים, כעתי' החותמים בלב נשבר מצפים לרחמי ה' וישועתו
נאם מרדכי אברהם שלאנק בן אסתר מכלה
נאם מענדל נאה בן חי' לאה

לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד', לפרק ה', לפרק ו', לפרק ז'