"שילוב אצבעות הידים" - מאמר הלכתי מרתק

הנה על דבר מה שדיברנו על ההנהגות המיוחדות שבימי עשרת ימי תשובה, אשר ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה, הנה ראה בספרים הקדושים אשר מובא מפי המקובלים ויודעי ח''ן שיש להיזהר שלא לשלב אצבעותיו, לפי שהם כוחות עליונים מידת החסד ומידת הדין, ואין לערבם, והעושה זאת מוריד דין על עצמו, ואף מי שלא נזהר בזה כל השנה, מ''מ עליו להיזהר בעשרת ימי תשובה שלא לעשותו, כי זאת שעה שאדם זקוק לרחמים מרובים ● הדיין הרב יעקב חביב מגיש מחקר הלכתי לחיזוק מנהגי רבותינו נשיאנו ● למאמר המלא>>>
מערכת שטורעם
ב''ה מוצש''ק שבת שובה תשע''ח

פה ירושלם ת''ו קרתא דשופריא

כסאך אלקים עולם ועד שבט מישור, בין כסה לעשור, יכתבנו ויחתמנו לחיים בספר, וישפיע עלינו שפע ברכות, ושובע שמחות, אלקים את שלומו יענה, יפרח ויצליח בכל אשר יפנה, ידידי היקר והנעלה, בנש''ג חסידא ופרישא, הגאון המפורסם מוה''ר משה מרדכי וויעדער שליט''א, אב''ד לידנז וחבר בד''ץ חוג חתם סופר, כאן קרתא דשופרייא, קרית מלך רם קריה נאמנה, משוש כל הארץ עיר בה דוד חנה.

ישאו הרים שלום, לו ולסובבים הודו,

הנה על דבר מה שדיברנו על ההנהגות המיוחדות שבימי עשרת ימי תשובה, אשר ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה, הנה ראה בספרים הקדושים אשר מובא מפי המקובלים ויודעי ח''ן שיש להיזהר שלא לשלב אצבעותיו, לפי שהם כוחות עליונים מידת החסד ומידת הדין, ואין לערבם, והעושה זאת מוריד דין על עצמו, ואף מי שלא נזהר בזה כל השנה, מ''מ עליו להיזהר בעשרת ימי תשובה שלא לעשותו, כי זאת שעה שאדם זקוק לרחמים מרובים.

והנה כת''ר שאל ממני כי לא ראה הנהגה זו אצל גדולי ומאורי ישראל, לא בכל השנה וגם לא בעשרת ימי תשובה אשר חששו לזה, וזאת אף בהיותו בצילא דמהימנותא אצל צדיקים מהדור הקודם וראה שבשיחתם היו משלבים האצבעות בלי שום חשש למה שנאמר, ועוד זוכר היטב שלפני כמה שנים בעת ביקורו של גיסו כ''ק אדמו''ר מצאנז קלויזנבורג שליט''א אצל הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ''ל הנה כל השיחה שהייתה ביניהם, הגאון זצ''ל היה משלב את אצבעותיו, וע''פ מה שידוע לכת''ר כך נהג באופן תמידי.

אמנם מאידך שמע הוא שכ''ק אדמו''ר קה''ק מליובאוויטש, היה מקפיד מאד לא לשלב אצבעות של יד ימין עם יד שמאל וזאת לא רק בזמן התפלה אלא בכל שעות היום, ולא רק בימי עשרת ימי תשובה אלא בכל השנה כולה. ושמע מעשה רב, על אודות צייר אחד ממוצע פרסי אשר צייר כ''ק אדמו''ר ולפני סיום הציור הביא לפני כ''ק אדמו''ר את הציור שעשה, וכ''ק אדמו''ר העיר לו שעליו לתקן את הידים כי ''אינו משלב את אצבעות הידיים כי דבר זה אסור ע''פ הקבלה'', ובזה רואים שגם בציור, כ''ק אדמו''ר הקפיד ע''כ. וכת''ר שאל ממני לברר לו מה הם יסודות של הרבי בענין זה, אשר לא רק שהקפיד זאת לעצמו אלא גם דרש זאת מאחרים לעשות, ולא רק בעשי''ת אלא בכל ימות השנה.

ובכן אמת ויציב ונכון, כך נהג הרבי, וכך ביקש מאחרים שיתנהגו, ואכן כך היה המעשה עם הצייר רפאל נוריאל שחזר לעירו לונדון ותיקן את תנוחת האצבעות ע''פ הערתו של כ''ק אדמו''ר ורק אז חש הוא כי הוא מסוגל להשלים את הציור. וראה עוד בקובץ דבר מלך (הוצאת ופרצת כפר חב''ד עמ' 182) אשר נדפס שם, מענה לאדם ששלח לרבי קטע מעיתון שבו נראים אשתו ובנו הקטן, והשיב הרבי ''בהפוטו (התמונה) ניכר שמשלבת האצבעות באופן שכדאי לבטלו''. הרי הנהגה זו הרבי נהג בה לא רק בעשי''ת אלא בכל השנה כולה, ועמד ע''כ שמי שנוהג כך עליו לבטל הנהגה זאת, והרי כפי שכת''ר יודע הרבי היה מרא דכולא תלמודא ושר הזוהר, וכל הנהגותיו נעשו בשילוב פרד''ס התורה, ובכך גם הנהגה זאת קודש קודשים, וכפי שנראה בהמשך דברינו.

והנה לעשות רצון כת''ר אכתוב לכם מקורות על הדין והנהגתו של הרבי בענין זה, ולהקדים: איתא בגמ' שבת (דף י ע''א) אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי. ופרש''י (שם) שדי גלימא משליך אדרתו מעליו שלא יראה כחשוב ופכר ידיה חובק ידיו באצבעותיו כאדם המצטער מאימת רבו. היינו כוונת הגמרא כשיש צער בעולם היה מוריד את בגדו מעליו ופוכר את ידיו וכאשר היה עת שלום היה מתעטף בבגדו.

והנה רבנו הרמב''ם פסק בהלכות תפילה (פ''ה הל' ד) תקון הגוף כיצד כשהוא עומד בתפלה וכו' ומניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו. ורבנו הכסף משנה (שם) אחרי שהביא את דברי הגמרא בשבת שהזכרנו הסביר הוא לשון הגמרא ''ופכר ידיה'' בזה''ל ''היינו שחובק ידיו ומסתמא היא הימנית על השמאליתולא היה מפליג רב כהנא בין צערא לשלמא אלא ללביש ומכסי אבל לעולם פכר ידיה'' עכ''ל הכס''מ.

ובאמת כך פסק מרן בבית יוסף (הלכות תפילה או''ח סימן צה ס' ג) שהרמב''ם הבין הוא בפירוש של הגמרא ''פכר ידיה'' שמדובר יד ימין על יד שמאל. שלעולם הוה פכר ידיה ולא היה משנה מצערא לשלמא אלא בענין המלבושים בלבד ומ''ש הרמב''ם שיהיו הימנית על השמאלית מסברא דנפשיה כתב כן ואפשר שהוא רמז להכנעת יצר הרע שהוא נרמז בצד שמאל'', עכ''ל מרן הב''י. ורבנו הדרכי משה (שם) על דבריו כתב ''ועל דרך האמת הוא רמז להגביר מידת הרחמים על מידת הדין והמשכיל יבין (או בגירסא אחרת ''והמשכיל ידום'').

וכן פסק מרן השו''ע (שם) ''מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ובפחד''.

והנה על דברי מרן השו''ע כתב הט''ז (שם ס''ק ג) שמב שמובא בגמרא ''פכר ידיה'' אינו ענין לכאן בהנחת ימין על שמאל דא''כ היה לו לכאן לחלק בין צערא בעלמא לשלמא בעלמא אלא ''פכר ידיה'' הוא ענין אחר מענין צער בר מינן כאדם ששובר אצבעותיו אבל הנחה שזכר כאן הוא דרך הכנעה בעלמא, ע''כ יעשה כן תמיד. ומסיים שם הט''ז ''וחלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח''ו כידוע'' עכ''ל הט''ז.

וכן פסק רבנו הזקן בשולחנו הטהור (שם סימן צא ס' ו) ''ובעת הזעם היו עומדים כעבד לפני רבו שמשליך אדרתו מעליו שלא יראה כחשוב, וחובק את ידיו באצבעותיו מאימת רבו ויראתו, דהיינו שחובק אצבעותיו של ידיו זה בשל זה כאדם ששובר אצבעותיו כשמצטער ויש מהחכמים שהיו עושים כן אף בעת שלום, ומכל מקום ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו אלא יניח ידיו זה על זה כפותין כמ''ש בסימן צ''ה עכלה''ק.

ואנכי הרואה להגאון רבי יעקב חיים סופר זצ''ל בספרו הכף החיים (שם ס''ק כח) שכתב שבעת השלום חלילה לפכר ידיו כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח''ו ושכן פסק הט''ז ושכן פסק רבנו אדה''ז והוסיף שדבר זה הובא בשער רוה''ק (דף י ע''א) שיש להזהר שלא לחבר ולשלב עשר אצבעות ימין ושמאל זה עם זה עכ''ל הגאון הכף החיים.

ובזה"ק (סדר ויקרא דף כד ע"א) איתא ואי לא תב ואי אוסיף למיחטי אוסיף דרגא על דרגא עד דאשלים לחמשה דרגין, כיון דאתתקן ימינא לקבליה ואסתכם עליה הא שמאלא זמינא לאסכמא בימינא ולאתכללא ביה כיון דשמאלא אסתכם בימינא כדין לא תליא בתשובה והא אוקמוה וכדין כלא אסתכמו עליה בדינא ודינא שריא עליה, וכד דינא אשתלים ושריא עליה דבר נש, כדין אסתיים ואתתקנו אצבען חמש בגו חמש, ימינא בשמאלא, לאחזאה דהא כולא אסתכמו עליה בההוא דינא, וידוי מתישרן לאחזאה מלה בלא כוונה דב"נ ולא יתכוון ביה, ועל דא כתיב (שמות ט"ו ו) ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב לאתכללא שמאלא בימינא ואשלים דינא וכדין הוא קיימא דכלא ועל דא כד בעא קודשא בריך הוא לקיימא כלא כתיב (ישעיה סב ח) נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו וגו'. ע"כ.

היינו אחרי שנשלם ונסתיים עליו הדין משלב האדם החוטא את אצבעות ידיו אלה באלה בלי שיתכווין לזה והחוטא שאינו יכול לקבל מימין נגזר עליו המוות ומעשיו למטה אע''פ שעושה אותם בלי כוונה כלל הם מורים על גזר הדין שעליו למעלה.

וזה מה שנאמר בזה''ק, שכאשר נשלם גזר דין על האדם, נכללות למעלה חמש 'אצבעות ימין' בתוך חמש 'אצבעות שמאל', להראות שהכול הסכימו על אותו דין. לפיכך משתלבות ידיו של האדם, להראות זאת, בלי שהוא עצמו יתכוון לכך.

והנה מצינו שרבנו האריז"ל הק' כתב כן בשער המצוות (ריש פרשת עקב) וזלה''ק: "אסור לאדם לחבר ולשלב אצבעות יד ימינו עם אצבעות יד שמאלו, כמו שנוהגים בני אדם לעשות לפי תומם דרך מקרה, והטעם הוא, לפי שהם כוחות עליונים ימיניים (מידת החסד) ושמאליים (מידת הדין), ואין לערבם" עכ''ל. וראה עוד בשער רוח הקדש (דף יב ע''א) ''יזהר שלא לחבר ולשלב עשר אצבעות ימין ושמאל זה עם זה'' וע''ש.

וחמותי ראיתי אור בדברי הגה''ק רבי יעקב ארגואיטי זצ''ל אב''ד איסטנבול בספרו זכר עשות (מערכת א אות פב) שכתב בזה''ל: מרגלא בפומייהו דאינשי כשרואים איזה איש או אשה שמשלבים האצבעות זה על זה להקפיד עליהם ואומרים להם ''לא תעשו ככה שמתקשר המזל'' והנה בעתה רואה אני שיש להם על מה לסמוך. דכן ראיתי בספר מע''ץ (סי' אלף רסג) שכתב משם הרב תומר דבורה, וע''ש.

ומצינו להגאון רבי אליהו הכהן זצ''ל בספרו מדרש תלפיות (ענף דין עמוד תסה) בשם רבנו האר''י ז''ל בספר הכוונות (דף נח ע''ב) מי שמשים אצבעותיו תוך אצבעותיו בלא כוונה מורה שהמידות העליונות הסכימו עליו דין גדול וע''ש היינו שיש להקפיד ע''כ מאד מאד.

וחזי הוית לגדול המקובלים מלפני למעלה מארבע מאות שנה הגה''ק המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינא זצוק''ל בספרו מעבר יבק (שפתי צדק פרק יד עמ' קנא) טעם שאין לבריא וכ''ש לחולה לשלב האצבעות של ימין בשל שמאל כי הם כוחות עליונים ימינים ושמאליים ואין לערבם.

ומכאן אזהרה שמענו מהמקובלים דהמשלב אצבעותיו של יד ימין עם יד שמאל, מעורר עליו הדינין, ולכן יש לישמר ולהיזהר בזה ובפרט לחולה רח''ל, וכי קאמר בלבבך איכה אודע חושי האצבעות לך נא להרב רבינו בחיי (סדר שמיני) ויע"ש דברי קדשו. וכ"כ בנגיד ומצוה דכתבו גורי האר"י ז"ל שלא ישלב אצבעות יד ימין עם יד שמאל.

ולך נא וראה, להאי חסידא ופרישא הגה''ק המקובל האלקי חברותא קדישתא של רבנו הרש''ש זיע''א, הגאון רבי שלמה חיים פיראנדיס זיע''א אשר הביאו בספרו אורחות צדיקים בהנהגות האר''י הק' (אות ה' עמ' יט) שכתב בזהל''ק: ''גם יזהר שלא לשלב עשר אצבעות ימין ושמאל זה עם זה ולכוין בהם בשם אהו''ה שהוא בגימטריא ''אצבע''.

וראה נא בספר ראשית חכמה להגה''ק רבי אליהו די וידאש זצוק''ל תלמידו של רבנו משה קורדובירו זיע''א בקונטרס תוצאות חיים (אות קכז) שכתב שצריך להיזהר מאד שלא ירכין אצבעות ידיו אלו באלו שרגילין בני אדם וזה מורה גזירת דין עליו וע''ש. וכתב הרמ"ק הובאו דבריו במתוק מדבש שמכאן המקור למה שמוחין הזקנים בדבר.

וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ''ל בספר נפש כל חי (מערכת א' אות לח) שלפי זה המשלב אצבעותיו יזהר לשוב בתשובה, ולפי דברי הזה"ק נראה דאם אירע לאדם שעשה כן בלא מתכוין הוא מורה כי הוא מתחייב בדין בבית דין של מעלה על עוונותיו וצריך שיזדרז לשוב בתשובה שלימה. וזה רמז למה שנאמר בפסוק (ישעיה נט ג) ''כי בפיכם נגואלו בדם ואצבעותיכם בעון'', דמשילוב האצבעות ניכר שיש בכם עוון.

וכן בקודש חזיתיה להגה''ק המקובל רבי אברהם אזולאי זצוק"ל בספר אור החמה (דף כא ע"ג) שכתב ''וידוי מתקשרן, הכוונה שאדם בלא כוונה ידיו הם מתקשרות זה בזה ע"י אצבעותיו אלו בתוך אלו, וכן ראיתי זקנים מוחים בדבר הזה שלא יקשר אצבעותיו אלו עם אלו, ע"כ.

וכן פסק הגאון הרי''ח הטוב בספרו בן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס ס' יח) בשם שער רוח הקדש לרבנו האר''י הק' שלא לשלב אצבעות ידיו זה על זה הימין בשמאל. וכן היה נזהר מו''ר הגאון מרא דישראל הראשל''צ הגר''מ אליהו זצ''ל וכדברי הגאון הבא''ח.

וראה בספר פרח שושן (עמוד מה) להגאון רבי שושן הכהן זצ''ל שהעיד על אביו הגאון הגדול רבה של ג'רבא רבי כלפון משה הכהן זצוק''ל שהיה נזהר ומעיר ומעורר שלא לשלב האצבעות יד ביד כי זה פוגם בעולמות וע''ש.

וראה עוד להגאון הצדיק רבי בנימין זילבר זצ''ל בספרו אז נדברו (חי"ב סי' כה) שאף שמדברי הט''ז בסימן צה שלא לפכר ידיו כי חלילה מוריד דין על עצמו בזה בפשטות מוסב על התפלה, אמנם מ''מ מקפידים שלא לתחוב ולשלב האצבעות מיד אחת לשניה גם שלא בזמן תפלה וזאת ע''פ מה שמובא בזה''ק ומביאו היסוד ושורש העבודה בשער הכולל וע''ש.

אשר ע''כ העולה מהאמור כי דין זה יסודו מהררי קודש ע''פ תורת הסוד ושיש ענין חמור בשילוב האצבעות של היד ימין עם האצבעות של יד שמאל וזאת בכל שעות היום ודברים אלו הובאו בהלכה בספרי הפוסקים, ומטעם זה כ''ק אדמו''ר קה''ק מליובאוויטש, נזהר בזה עד מאד, ולא רק בעשרת ימי תשובה אלא בכל השנה כולה, וידוע כי כל מעשיו יסודתם ע''פ פרד''ס התורה.

הרב יעקב חביב

דיין ומו''צ ירושלם ת''ו

חבר בד''ץ איחוד הרבנים

ד' בתשרי תשע"ח