הרב עמאר בראיון מיוחד לרדיו שטורעם

הרב שלמה עמאר: כן.

אורי רווח: מה תוכל לומר עליו?

הרב שלמה עמאר: את הרב מטוסוב, עליו השלום הכרתי שהייתי ילד בן 12 למדתי שם בישיבה בקזבלנקה שבמרוקו, כמו שלושה חודשים, האיש הזה הוא איש מופלא. גם בתור ילדים הבנו והרגשנו שמדובר באיש קדוש, איש מיוחד במינו לא אדם רגיל, אלא איש מורם מעם גם בין ראשי הישיבות והרבנים שהיו הוא היה מיוחד בהתנהגותו הוא היה איש שכל הזמן או לומד או מתעסק בענייני ישיבה, הוא לעולם לא יושב לדבר איזה דיבור סתם אז הייתה עילה מיוחדת של הערכה והערצה, שהייתה מלווה אותו.

רבני מרוקו או בית הדין ושאר הדיינים היו תמיד אחים גדולים חשובים כולם העריכו את האיש הזה היו  להם קשרים מיוחדים בלימוד התורה ובכל דבר שבקדושה, וזה בוודאי דבר גדול הפסד גדול הפסדנו שהסתלק אדם כזה, אני חושב שהוא היה מהשלוחים הראשונים.

אורי רווח: כן אגב השלוחים, הרב יודע שהנושא של לימוד החסידות אתם גם התחנכתם קצת במוסדות חב"ד אם אני לא טועה.

הרב שלמה עמאר: כן אמרתי למדתי שם כמו שלושה חודשים.

אורי רווח: איך אתה רואה את החסידות תורת החסידות בהשפעתה על חיי התורה בארץ או בעולם?

הרב שלמה עמאר: כן יש שני מושגים יש מושג של חסידות, שזה בעצם קוראים לזה לימוד הקבלה חסידות, עושה את זה בצורה שתהיה שווה לכל נפש גדולי החסידים נכנסים לעומק יותר ויותר, זה עניין אחד, חסידות חב"ד, לקחה עליה בהנהגתו של האדמו"ר עליו השלום,  לזכות את כל עם ישראל, התפשטות כזאת שעוד לא הייתה כדוגמתה להגיע לכל מקום, זאת על ידי השלוחים. אני חושב שאצל האדמו"ר שהוא היה באמת מפורסם בגדלותו בתורה מאד מאד, הוא גם מפורסם בפעילות שלו, אני חושב שבראש כל הדברים, הוא העמיד את השליחות בדרגה הראשונה ומי שראה את השלוחים הראשונים רק הוא יכול להבין מה המעלה של הדבר, בא אדם כמו הרב מטוסוב עליו השלום, שהיה רב גדול בתורה אפשר לראות גם את הספר שחיבר הוציא אותו לאור לפני כמה שנים, וגם גדול בחסידות צדיק אמיתי, צעיר יחסית עזב את רוסיה בשליחות האדמו"ר אחרי שיצא מבית הסוהר ונשא אישה, עוד לא היו לו ילדים עדין זוג צעיר הרבי אומר להם ללכת למרוקו זה לא ללכת לרוסיה פולניה, או לצכי'ה זה ללכת למקום שאין שום דמיון, לא בשפה לא במנטליות איו לו שום מושג איך לתפוס את זה איך להבין את זה, ללכת בארץ של ערבים לא רק מסירות לא רק תעוזה ולא רק גדלות הנפש יש פה הנהגה מיוחדת של האדמו"ר שאנשים שמעו בדברו והלכו על דברו, והאמינו שכך צריך לעשות שאין שאלות ואין קושיות.